ש
השאלה יכולה להישמע קצת קטנונית אבל היא חשובה לי.. המצוות שהקבה ציווה אותנו עליהם,הם טובות, זה ברור. אך האם המצוות טובות בגלל שהקבה ציווה אותנו עליהם או שהמצוות טובות בפני עצמן והם פשוט טובות ולכן גם הקבה ציווה אותן?
ת
קודם כל, קטנוניות זה להיצמד לדברים לא חשובים אז אם השאלה חשובה לך היא ממש לא קטנונית! מהות המצוות היא לדעתי אחת השאלות הכי חשובות שיש, אז כל הכבוד!
לשאלה שאת שואלת קוראים "דילמת אותיפרון". זאת שאלה מרכזית בפילוסופיה של המוסר ששאל אפלטון לפני 2500 שנה.
אם ננתח את השאלה נוכל לשאול אותה גם כך, האם המעשים הטובים קשורים באלוקים או לא.
מצד אחד, קשה להגיד שהמצוות טובות רק בגלל שהקב"ה ציווה עליהם. גישה כזאת מרוקנת את כל הערך העצמי מן המצוות. לדוגמא, אם ה' היה מצווה לרצוח אז זה היה טוב בדיוק כמו שזה טוב לא לרצוח כשהוא מצווה לא לרצוח. זה נשמע מאוד לא אינטואיטיבי ומתנגש עם ההבנה הפשוטה מהתורה.
מצד שני, קשה להגיד שהמצוות לא קשורות לאלוקים. כי עולה מהשיטה הזאת בעקיף שאותם ערכים "מחייבים" גם את אלוקים. בנוסף עולות שאלות כמו מי חוקק אותם? ומה מקור הסמכות שלהם? ומאיפה הם הגיעו? וכו'. (אגב, אפלטון בוחר בתשובה הזאת). גם הגישה הזאת היא לא אינטואיטיבית ומתנגשת עם ההבנה הפשוטה התורה.
אז מה התשובה לשאלה? אני חושב שהשאלה עצמה מניחה הנחת מוצא בעייתית. היא מניחה שיש נתק בין המצוות לעולם.
הקב"ה ברא את העולם ואת האדם בפרט עם קשר לערכים ולמצוות התורה. במדרש רשום שה' הסתכל בתורה וברא את העולם. כלומר, הקשר בין התורה לעולם הוא לא מקרי אלא מהותי.
איך רואים את זה? מצוות התורה הם או "שכליות" או לכל הפחות לא נגד השכל. מובן וטבעי למה לא לרצוח, לגנוב, לדבר לשון הרע וכו'. יותר מזה, לאדם יש מנגנון טבעי שדוחה אותו מעבירות כאלה (אמפטיה, מצפון, הרצון לעשות טוב) כי "דרכיה דרכי נועם". התורה לא באה להילחם בטבע האנושי אלא לבנות קומה על גביו. לכן לכל כוחות הנפש יש מקום ופשוט צריך לדעת לתת לכל כח את המקום שלו. יש הרמוניה ובנייה הדדית בין התורה והמצוות למציאות.
וצריך עוד לברר מה זה בכלל המצוות ומה זה טוב? בגלל שאי אפשר לכסות את הנושא בתשובה בווטסאפ אז אני אנסה לתת משל שלדעתי יכול לתת כיוון. הטבע פועל על פי עקרונות של "חוקי טבע" . לא ניתן ל"ראות" את כח המשיכה אבל ניתן לראות דברים שנמשכים ואז להסיק שקיים חוק כזה. כלומר אנחנו רואים ביטויים של כח המשיכה אבל לא את הכח עצמו (זה הבדל דיי עדין). נדמה את זה לפן הרוחני של העולם. גם שם יש כוחות/מידות/עקרונות שהם כלליים כמו חסד לדוגמא. אך החסד מתבטא בעולם בתור מצוות כמו צדקה, הלוואה בלי ריבית, ביקור חולים וכו'. התורה באה להגיד לנו מה הם העקרונות שאלוקים מנהיג/ברא על ידם את העולם ואיך הם באים לידי ביטוי במציאות על ידי המצוות.
אז בחזרה לשאלה, ה' ציווה אותנו לקיים את המצוות בגלל שהם טובות כלומר הם ביטויים של אותם מידות/עקרונות טובים במציאות. אך אין נתק בינם לבין אלוקים משום שהם ביטויים של המידות והעקרונות שהוא עצמו מנהיג את העולם.
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם ... לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
ופירשו במדרש:"ללכת בכל דרכיו - אלו דרכי הקב"ה...אלא מה המקום נקרא רחום וחנון - אף אתה הוי רחום וחנון ועשה מתנת חנם לכל"
וכמובן שיש עוד הרבה להאריך אבל אני מקווה לפחות שהצלחתי לענות על השאלה.
אם יש עוד שאלות אפשר בשמחה,
גיא 0549482688