היי.השאלה שלי היא כזאת.בתקופה שאני עוברת קורים לי הרבה דברים לא טובים מבחינה חברתית ומבחינות אחרות. אני באמת מנסה להישאר עם מצב רוח אבל נראה שהדברים האלה פשוט לא עוברים.אחרי שהתאוששתי קצת ממשהו שעברתי קורה עוד משהו וזה שובר אותי שוב.אני באמת מנסה לראות את הדברים הטובים אלא שיש ממש מעט, וזה משפיע על התפקוד שלי בכללי ועל המצב רוח.מה לעשות?
היי אהובה❣️דבר ראשון אני שולחת לך חיבוק. זה נשמע שאת חווה תקופה מאתגרת, ולא מאד קלה..יש לי כמה נקודות שאני אשמח לכתוב לך, והלוואי שאחת או כמה מהן יהיו רלוונטיות אליך ויעזרו בעז"ה🙏🏼:
🌸 אמרת שדברים לא טובים קורים לך אחד אחרי השני, וזה שובר אותך..חשוב לי להגיד לך שעצם זה שאת פונה לכאן, זה מעיד על כך שאת בעמדה נפשית שאת והקשיים שלך הם שתי דברים נפרדים. וזה השלב החשוב והראשון. עוברים עליך דברים קשים, קורים לך דברים מאתגרים, אבל הם חיצוניים לך. את לא רוצה בהם.
וזה מוביל אותנו לנקודה משמעותית שעולה מפה-כל הדברים שעוברים עליך מגלים לך את הנקודה הפנימית שלך. נכון, יש המון דברים שחולפים על פנייך, אך יש בך את הנקודה האישית שלך שבה אי אפשר לפגוע.יש בך גרעין פנימי שרוצה טוב, שרוצה להרגיש טוב, ולכן את חווה כקושי את הדברים האחרים שלא מסתדרים.ולכן, בתקופות קשות חשוב לשים דגש פנימי על הנקודה האיתנה הזאת, על הנקודה העצמית שלך.
אם תחווי אותה יותר – את תרגישי יותר ביטחון ויציבות למרות כל מה שעובר עליך מסביב.אני אתן לך משל קטן:תחשבי על אוניה בסערה, האוניה נעה ונדה לכל מקום, כל גל סוחף ומזיז אותה! אבל, אם נתקע עוגן בים, עוגן יציב – הספינה תוכל לחוות סופות רבות, אבל בביטחון וביציבות רבה יותר.
אז איך מחזקים את הנקודה הפנימית, שתהיה יציבה?
בזמנים של סערה, חשוב למצא את הפינה השקטה שלך.לא חייב פינה פיזית (למרות שזה מאד תורם), אלא זמן כלשהו ביום שאת פשוט יושבת, בשקט, ומדברת עם עצמך.לסדר קצת את המחשבות.מה עובר עלי? מי הציק לי? למה זה קשה לי? למה זה מפעיל אותי כל כך? יש משהו שאני רוצה לעשות? למה אני לא עושה את זה?
ומצד שני-מה עושה לי טוב? מה אני אוהבת בעצמי? מה היה נותן לי שלווה? איך הייתי רוצה שהמציאות תתגלגל הלאה (אפשר ממש לדמיין את זה)?
גם אם לא תצאי בהצהרות ובפתרונות של מה את הולכת לעשות הלאה – עצם זה שאת מעלה את המחשבות זה יתרום לך מאד מאד. למה? כי אם לא תדחיקי את המחשבות אלא תתני להם מקום – ממילא בלי שתשימי לב, את תפעלי הלאה ממקום יותר מודע, ממקום שיותר מכיר את עצמך, וממקום יותר בטוח.
🌸דבר נוסף, לשתף מישהו אחר בחוויות ובהרגשות האישיות, זה יכול לעשות פלאי פלאים.אני מצרפת לך חלק מתשובה אחרת שכתבתי, החלק הזה מדבר על החשיבות של שיתוף אדם אחר בחוויות האישיות:"לשתף מישהו אחר זה כלי מדהים מדהים.כשהקושי מצטבר בבטן זה הולך ותופח, לפעמים לממדים הרבה יותר גדולים מהגודל האמיתי של הקושי.כשאת משתפת, זה משדל אותך להגדיר את הקושי במילים. ואז הוא גם תופס צורה, תבנית, תחום. הוא לא כל החיים.ברגע ששיתפת הודעת לעצמך – שאת והקושי זה שתי דברים נפרדים. הקושי זה לא את. וזה הצעד המשמעותי והראשון כשמתייחסים לקושי.
אני מאד ממליצה לך לשתף מישהו שתוכלי לדבר איתו/ה שיחה של פנים בפנים.תנסי לחשוב אם יש מישהו מסביבך שהלב שלך מרגיש רגוע במחשבה שתפני אליו.למשל: מדריכה לשעבר, אמא, סבתא, מורה, אחות, חברה גדולה, יועצת...קרוב לוודאי שתמצאי מישהו שיהיה לך טוב לדבר איתו. לפחות לתאר את מה שאת מרגישה.בדיבור עם אדם פנים אל פנים, אני מאמינה שהרבה מהלחץ ירד, והסערה תתגמד."
🌸 עוד דבר, דיברת על כך שהקשיים משפיעים על התפקוד שלך ועל מצב הרוח.הקשיים באמת מתסכלים, תופסים לנו את המחשבה ומשפיעים על כל מהלך היום שלנו.דבר ראשון, לפני שננסה לחשוב מה אפשר לעשות – כדאי לך לחבק את עצמך. להבין שקשה לך עכשיו, שזו תקופה כזו, גם אם היא ארוכה. כדאי לא לכעוס ולהתבאס שאת לא במייטבך. זה המצב, וכנראה שזה מה שאת צריכה לעבור עכשיו.דבר שני, עם זאת, אפשר לעשות כמה דברים כדי שהקשיים לא ישתלטו לך על כל מצב הרוח ועל כל היום שלך: 1. בתקופות סוערות אנחנו נוטים להתרכז בקשיים, וכך לעיתים אנחנו מזניחים את שאר הדברים שאנחנו רוצים/ צריכים לעשות. ולכן מומלץ מאד לקחת דקה קטנה בתחילת שבוע או בתחילת יום, ולעשות רשימה של דברים שאני צריכה / מאד רוצה להספיק לעשות במהלך השבוע או היום.ברגע שהדברים יהיו כתובים על דף, הם נמצאים כתובים במסודר על מקור חיצוני שהוא לא את. וככה גם אם את מבולבלת והראש שלך עסוק בדברים אחרים – הרשימה הזו כבר לא תהיה מושפעת מהבילבול הפנימי - ותוכלי תמיד לחזור ולהסתכל בה. הרשימה היא משהו חיצוני שמזכיר לך את הדברים הנוספים שאת רוצה להתעסק בהם. 2. בתקופות כאלו קשה להתרכז בטוב, וכמו שאמרת, גם אם מנסים, יש תחושה שהטוב הוא מאד מאד מוגבל וקטן. ולכן אני אציע לך תרגיל קטן שיחזק את העמדה הפנימית של הטוב הקיים:בבוקר, כשאת פוקחת את העיינים (אפשר גם לפני😊), אחרי אמירת "מודה אני" ולפני שאת מתרוממת מהמיטה תעשי 2 פעולות:א. לחייךפשוט לחייך. גם אם זה לא חיוך שבא מבפנים – תפרגני לעצמך בחיוך (אחרי המעשים נמשכים הלבבות. בעז"ה!)ב. תנסי לחשוב על 2 דברים:> דבר אחד שטוב לי בו כבר עכשיו (לדוגמא, אני שמחה שיש לי מיטה, שהיא פינה שקטה משלי).> דבר אחד שיהיה לי בהמשך היום, שאני ממש מחכה לו שיקרה (אפילו דבר כמו- ארוחת הבוקר המפנקת שאני הולכת להכין לעצמי😊).התרגיל הזה גם יזכיר לך יותר את הטוב הקיים. ברגע שנותנים למחשבה על הטוב מקום מוגדר ביום – הוא נמצא יותר נוכח בתודעה, ובעז"ה ישפיע לך על השמחה, הביטחון והשלווה בתקופה הזו.אני מקווה שהתקופה הסוערת תירגע, שתמצאי שלווה, ושדברים שמחים ומפתיעים יחדשו לך את היום!
מבינה אותך מאד, ואוהבת...❣️