ש.
שונאת שונאת שונאת את האולפנה שלי. הם רעים אלי, קשה לי ממש עם הלימודים, אין כמעט פעילות חברתית (גם בלי קורונה) הגישה החינוכית שם מעצבנת אותי, ופשוט לא טוב לי שם. כשבאתי בכיתה ח' התלהבתי שמצאתי את המקום שתפור עלי, עם מלא הווי וכיף. קיוויתי שבשישית משהו ישתנה.. אולי זה סתם תסכול של החמישית, אבל הוא רק התגבר...מצד אחד רע לי, מצד שני לעבור זה קשוח מדי וגם אין לאן. חברות ב"ה יש, אבל אני מרגישה שאני מעיקה עליהן כבר עם התלונות...מה לעשות? (באולפנה הם לא יודעים שאני לא אוהבת את המקום) (המדריכה לא אופציה ואני די מתפדחת ממורות, הייתה לי כתובת מושלמת שפשוט עזבה בסוף שנה.. ככה שנשארתי בלי דמות מהצוות לפנות אליה.)
ת.
אהלן יקרה!!
ממש כואב לי לקרוא את מה שאת עוברת עם עצמך והאולפנה זה בכלל לא פשוט. קבלי חיבוק חזק. גיבורה.
שומעת מהדברים שלך את הקושי העצום עם האולפנה מבחינה נפשית, רגשית, לימודית והחוסר בהווי חברתי, שימלא וייתן מקום. מה אנחנו יכולות לעשות עם כל המצב הזה?
🔍 דברים קטנים-גדולים
חשוב שנדע שיש כל מיני דברים שנראים לנו קטנים אבל בפועל הם משמעותיים וגדולים. למשל, באיזה שעה אני מגיעה לכיתה? האם הגעתי עם כל החומר? הבאתי איתי ארוחת עשר? כדי שנתחיל לצעוד למקום שיהיה לנו טוב יותר בו, אני מזמינה אותך לחשוב עם עצמך על כל הנק' הקטנות האלה שנראות טכניות אבל בפועל יש להן השפעה על המצב רוח שלנו ועל ההרגשה שלנו.
🎬 להזכיר לעצמי למה באתי לכאן
מאמינה שהיו כל מיני נקודות משמעותיות שגרמו לך לבחור דווקא באולפנה הזאת. לפי מה שכתבת נשמע שאת מאוכזבת ואת רואה דברים בצורה אחרת מאיך שראית אז, שהיית בחוץ. ממליצה לך ממש להזכיר לעצמך, לכתוב בדף מסודר את כל הנק' שבגללן הגעת לאולפנה הזאת. ולראות איפה את מונחת ביחס אליהן והאם יש דברים שאת יכולה לעשות או להתאמץ יותר על מנת שכן תרגישי טוב.
👷♀️ יש לי אחריות על העין טובה והשמחה שלי
הרבה מהמציאות שאנחנו חווים קשורה לאופן בו אנחנו מסתכלים על הדברים ואיך אנחנו בוחרים להגיב אליהם. והאחריות הזאת נמצאת בידיים שלך.. לנסות להתמקד בדברים היותר טובים שיש באולפנה ושיש לך באופן אישי. ולהתאמץ על הלשמוח והשמחה השלימה בוא תבוא בע"ה.
📚 מה עושים עם הלימודים?
לשבת בצורה מסודרת ולחשוב באלו מקצועות אני מצליחה להסתדר ובאלו לא? עם אלו שכן-להמשיך ולהשקיע. תזכרי שאת עושה השתדלות וזה מה שמצופה ממך. לא תוצאות. עם אלו שלא- לבקש מההורים ללכת לשיעור פרטי/ לשבת עם חברות/לבקש תיגבור מהמורות באולפנה. ברגע שתעשי השתדלות ההרגשה שלך תעלה בע"ה.
🤝 מה עושים עם ההווי החברתי?
הווי חברתי קשור במידה רבה למי שנמצא בו. ממש ממליצה שתשבי לבד/ עם חברות ותנסו להעלות דברים שיעשו לכם טוב וכיף באולפנה! הכח נמצא אצלכן! את האווירה באולפנה אתן קובעות. זה יכול להיות בדברים הקטנים והמשמעותיים כמו: עלון כיתתי/פינת פירגון בכיתה/ מבצע כיתתי/ מסיבת ימי הולדת לחברות ודברים יותר גדולים כמו: ערב חורף/ערב חנוכה/תפילת ר"ח עם ניגונים/לימוד נתיבות שלום בזוגות/יציאה לאנשהו/ ועוד ועוד..
🩺 מה עושים עם הגישה החינוכית?
כשמגיעים למסגרת חינוכית בית ספר/אולפנה/מכללה מקבלים דרך חינוכית לא בהכרח שנסכים איתה. ומה שיש בידיים שלנו לעשות זה מצד אחד לכבד את הדרך הקיימת עם כל הקושי ומצד שני למלא את עצמי בגישה שתמלא אותי ותיתן לי כוח. זה יכול להיות בשמיעת שיעור שאת אוהבת/בתפילת ר"ח במקום שאת מתחברת לדרך שלו. ותראי, זה בא מתוך אהבה והבנה שלכל אחד יש את הדרך שלו גם אם אני לא מסכימה איתה. את גם מוזמנת לפתוח דיונים בצורה נעימה עם החברות או במסגרת שיעורי חינוך ואולי משהו בתוכך יצליח להגיע לשלום פנימי עם הדרך הזאת, לא בהכרח להסכים. ואולי אפילו תגלי דברים חדשים מי יודע.
👄 את מי אפשר לשתף?
אם יש קשר טוב עם אמא זה רעיון. ואם לא כ"כ אפשר מדריכה מהסניף/מחנכת מהעבר שהרגשת קשר אליה. נכון שהן לא איתך באולפנה וזה לא אותו הדבר אבל זה גם יכול לתת הרבה כוח. ואם וכאשר תרגישי שאת רוצה לשתף דמות מתוך האולפנה מתפללת איתך ביחד ומאמינה שהם יהיו שם בשבילך.
🥤 נק' אחרונה לסיום..
לנסות לתת ניסיון אמיתי לאולפנה, ולבוא בגישה חיובית. אם לא טוב, אפשר לחזור הביתה, לא תמיד זה שווה את המחיר הנפשי.
המון המון בהצלחה!
הודיה בוזגלו