ש.
היי ❤️
אוקיי אז השאלה שלי היא ככה... השנה אני התחלתי כיתה ט באולפנה עם פנימייה, אני באתי מאיפה שאני גרה עם עוד בערך 15 בנות ואני רק עם עוד ילדה אחת איתי בכיתה... ויש בכל שכבה 4 כיתות. ישר על תחילת השנה ממש לא הסדרתי עם הכיתה שלי זאת אומרת שלא מצאתי את המקום שלי לא היה לי כלכך דיבור עם בנות וגם במקביל חברה שלי מהכיתה שהגיעה איתי מהיישוב התרחקה ממני.. אני לא יודעת כלכך למה... לעומת זאת שתי החברות הכי טובות שלי ביחד בכיתה אחרת ופשוט באופן אוטומטי יותר באתי אליהם והייתי עם הכיתה שלהם ובאמת שהיה לי שם ממש כיף וטוב והחברתי שם לעוד הרבה בנות לא דווקא מהמקום שבאתי ממנו..
ואז ביקשתי לעבור כיתה כי אמרתי לעצמי תכלס פה כאילו לא טוב לי ופה טוב לי, אני רוצה שיהיה לי טוב. נתנו לי כזה שבוע לראות ולהחליט מה שאני רוצה... אחרי השבוע הזה עדייו רתיתי לעבור אבל ההנהלה של האולפנה אמרה לי שהם החליטו שזה לא נראלהם מתאים ושיהיה לי הכי טוב בכיתה ששיבצו או בהתחלה.. הייתי ממש מבואסת מיזה וקשה לי מאד להשלים עם זה. כל זה קרה בסביבות חנוכה ומאז עוד לא חזרנו לאולפנה... ועכשיו כנראה אנחנו בקרוב חוזרות וכל החברות שלי נורא מתרגשתת ובא להם לחזור וזה ורק אני ממש לא רוצה לחזור כי תכלס אני לא באמת קשורה לכיתה וסתם אני מפחדת שלא יהיה לי טוב.. אני רוצה לציין שבכללי אני ילדה מאד חברותית ואני מסתדרת בקלות בכל מקום מבחינה חברתית ובכלל לא חשבתי לפניי האולפנה שיהיו לי בעיות כאלו ולכן זה גם נורא הפריע לי... וגם כאילו רציתי לשאול איך אני יכולנ תכלס לנסות להשקיע ולהתמקד בקשרים בכיתה למרות שלא כלכך טוב לי שם כי תכלס בסוף הקשרים של הכיתה זה מה שנשאר ...
אה וגם אני רוצה להוסיפ שכל העניין עם הקורונה היה ממש מבאז כי לא עשו לנו שום פעילות עם כל השכבה או עם שכבות אחרות אז זה נורא הגביל לכיתות.
וואי זה יצא ממש ממש אורך🙈 סורי
ת.
שלום לשואלת היקרה, וממש סליחה על האיחור במתן התשובה! זה בסדר גמור שכתבת ארוך, ככה אנחנו יכולים להבין יותר🙂
קודם כל, כל הכבוד לך על התמודדות עם המצב הזה, באמת לא קל להיות בכיתה שאת לא מרגישה מספיק שייכות אליה. בואי ננסה לחשוב🤔 על כמה כיוונים לעזור לך לשפר את המצב:✨
א. כתבת שצוות האולפנה לא אישר בסוף את מעבר הכיתה. האם את מצידך שיתפת את ההורים שלך ואת הנהלת האולפנה בדעה ובהרגשה שלך לגבי המצב? אני חושב שאם תפתחי מולם בכנות, בצורה שהכי נוחה לך, את איך שאת רואה וחווה את המצב, הקשיים החברתיים וכו' – יש סיכוי טוב שהם יסכימו להעביר אותך שוב לכיתה שאת רוצה להיות בה. גם אם כבר עשית זה, אבל את חושבת שיש עוד דברים שלא אמרת, או שלא הבהרת מספיק – כדאי לנסות שוב. אם תעשי כך, תוכלי גם לשמוע את הצד שלהם - בטח גם להם יש סיבות טובות, וככה גם אם בסוף המצב לא ישתנה לפחות תדעי למה הם החליטו כך ומה היתרונות בזה, ולא תרגישי ש'דפקו' אותך סתם.
ב. במצב שאת נשארת בכיתה הנוכחית – יצירת חברויות היא לא תמיד קלה, אבל אפשרית. זה מתחיל בדברים קטנים, ומתגלגל הלאה. תנסי ליצור שיחות קלות עם בנות שנראה לך שאת רוצה להיות חברה שלהן, תשתתפי בפעילויות/משחקים/דיונים או כל דבר אחר שיגרום לזה שיכירו אותך יותר, ויראו כמה שווה להן להתחבר אלייך. במיוחד לנערה חברותית כמוך, כמו שציינת, אני מאמין שזה בהחלט יכול לעבוד, גם אם ייקח קצת זמן. את יכולה גם לנסות לארגן דברים, פעילויות וכד', או להשתלב בצוותים שעושים דברים כאלה. אם יש איך בכיתה מישהי שאת כבר קרובה אליה - היא גם יכולה לעזור לך להכנס לעניינים...😎
ג. כדאי גם שתתייעצי עם מורה/ מחנכת/ מדריכה - שאת מרגישה מולה בנוח, שתוכל לעזור לך יותר מתוך הכרת המציאות מבפנים.
ד. לגבי החברה שכתבת שמתרחקת ממך - לא בהכרח שזה בכוונה. קורה לפעמים שחברויות מתחזקות או נחלשות. אבל אם את חושבת שאולי היא נפגעה ממך או משהו כזה, שווה לנסות לברר דרך חברה שלישית אם באמת זה ככה, ואז תמצאי את הדרך להתפייס איתה, וככה שתיכן תרוויחו אחת את השנייה👩❤️👩.
ה. במקביל, תתחזקי את החברות (בשורוק) עם החברות שלך שכרגע בכיתה המקבילה, עשי איתן דברים מחוץ לשעות הלימודים, בהפסקות וכו' - זה גם יכול לתת לך הרגשה כללית יותר טובה מהבחינה הזו.
ובכל מקרה, תזכרי שאיפה שלא תהיי – הקב''ה שם אותך שם כי זה המקום שיהיה לך הכי טוב להתפתח ולצמוח🌱, גם אם כרגע לא הכי קל; הקב''ה שולח לך התמודדויות, וסומך עלייך שתצליחי לעמוד בהן בגדול!💪
מאחל הרבה הצלחה, שלמה