שלום ותודה רבה על הפרויקט קודם כל! :) יש לי הרגשה שאני הולכת איתה די הרבה זמן, ויוצא שאני גם חיה לפיה בלי בחירה שלי. יש לי ממש הרגשה של מחויבות לשמש דוגמא, אבל לא בקטע של חיובי ושלילי, מה לעשות ומה לא. אלה יותר בקטע של איזה דמות אני, ואיך אני משפיעה על אנשים, או כמה טוב אני עושה בעולם. כל פעם לפני שאני עושה משהו אני מעבירה לעצמי בראש איך זה יתפרש, ואם זה יגרום לאהדה כלפי, ושאנשים יגידו וואו איזה אישיות, ויעורר בהם את הרצון לעשות טוב, ואם אני מבינה שכן זה מדרבן אותי. ואני כל הזמן מתחבטת עם עצמי אם זה גאווה או שזה נובע ממקום אחר. (אני אחדד, אני לא עושה דברים כדי לקבל יחס או כדי שיעריצו אותי, זה לא נובע משם...) זה מתיישב לי הרבה על מה אני רוצה שיזכרו ממני בעולם הזה, וכשב-120 כבר לא אהיה כאן. יש לי תחושה שכל האלה שנפטרו הם כל כך שלמים, והיה להם כל כך הרבה דברים חכמים להגיד, והם השפיעו על כל כך הרבה אנשים, והדברים שהם הרימו הם וואו, והם ממש דמויות השראה. וזה שם אותי כל פעם במקום של השוואה, של איפה אני לעומתם, ואם חס וחלילה אני אמות בטרם עת אז מה הספקתי, מה אני משאירה פה. וזה משהו שממש יושב לי עמוק ולא משחרר וגורם לי פשוט לחיות את החיים לפי הספקים. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי בצורה טובה;) תודה מראש!
שלום וברכה!
קודם כל, אשרייך שאלה הצרות שלך!😉 תמיד אנחנו משתדלים לראות את הצד החיובי של ההתמודדויות שלנו, אבל במקרה שלך אני חושב שאני לא צריך לפרט...🙃
למען האמת, נראה לי שזו גם העצה הראשונה שאני רוצה להציע לך – תראי, אין אדם מושלם בעולם, ולכל אחד יש התמודדויות משלו. גם התשובה הזו ככל הנראה לא תשנה את העובדה הבסיסית הזו; ולכן הייתי ממליץ לך קודם כל לנשום נשימה עמוקה, לזכור שהחיים זה ריצה למרחקים ארוכים, שתמיד יהיו לנו דברים לשפר ולתקן בעצמנו, וברוך ה' שמה שאת צריכה לתקן זה את הלחץ להיות מישהו משמעותי. נראה לי שרק על זה שוה להודות לקב"ה! זה יכול לפתוח הרבה סתימות☺️מצד שני, ברור לי לחלוטין שיש כאן התמודדות מאוד משמעותית ומאתגרת, ובניגוד מה שעלולים לחשוב אנשים מבחוץ, זה ממש לא בהכרח יותר קל מהתמודדויות אחרות. לחץ ועומס נפשי עלולים להזיק לנו מאוד אם לא מתייחסים אליהם ברצינות הראויה.😱 לכן, אני רוצה לנסות להציע לך כיוון מחשבה קצת אחר, ואני מקוה שהוא יעזור לך קצת לשחרר יותר.
💭 עושים חושבים
קודם כל, בואי ננסה להגדיר יותר טוב את הבעיה. בעיני, הכלל היסודי הוא, שכל עוד אנחנו לא 'מאבדים את זה לגמרי' (שזה מצב שאדם כבר לא כ"כ יכול לסמוך על עצמו), הדרך הכי טובה לברר מה טוב לנו ומה לא, היא לברר את התחושה שלנו כלפיו. למשל, במקרה שלך: עצם זה שאנחנו שואפים להיות אנשים גדולים ומשמעותיים יותר, זה מעולה ונפלא. מתי אנחנו צריכים להתחיל לבדוק את עצמנו? כשאנחנו מרגישים שמשהו שם כבר 'לא בריא', שבמקום למלא אותנו בסיפוק ושמחה זה מתחיל להלחיץ אותנו ולדחוק את כוחות החיים שלנו. כמובן שלא מדובר על זה ש'קצת קשה בעלִיַה', אלא שאני מרגיש שאני במקום אחר ממה שבאמת הייתי רוצה – גם אם אני עוד לא לגמרי יכול להסביר לעצמי מה הבעיה בעצם.
🛠️הקטע המעניין הוא, שברגע שאנחנו מזהים את התחושה הזו, בעצם כבר יש לנו את הכלי להתחיל לעבוד ולברר את מקור הבעיה. נוכל לעשות את זה באמצעות סוג של 'דו-שיח פנימי' – לנסות לשאול את הקול הפנימי הזה: "תגיד, מה לא טוב לך? מה, אתה לא חושב שזה טוב להיות אדם משמעותי? אתה סתם מחפש נוחות ותאוות בחיים? למה העבודה הזו לא ממלאת אותך בסיפוק?" ואז יתכן שהקול הפנימי הזה יענה: "לא, אני מאוד רוצה להיות אדם משמעותי, אבל מרגיש לי שזה לא זה, שלא זו הדרך..." ואז אולי ננסה להתלבט איתו ביחד, מה בעצם לא בסדר כאן, האם יש כאן איזו תפיסה שגויה שיוצרת את כל הבלאגן הזה, ואיך נכון ליישב ולאזן בין כל הרצונות והחלומות שמתרוצצים בתוכנו. מניסיון, הבירור הזה יכול לעשות נפלאות!🪄
אני רוצה בכל זאת להציע כמה כיווני מחשבה משלי, מקוה שמשהו מזה יעזור לך:🤗
'טוב מאוד להשליך עצמו על ה' יתברך' (שיחות הר"ן, שיחה ב')כתבת בשאלתך שאת לא יודעת אם זה נובע מגאוה או ממשהו אחר. נדמה לי שזו לא גאוה במובן הרגיל של המילה, שאני מחפש שיעריצו אותי וימחאו לי כפיים וכו', אבל יתכן שיש כאן משהו שקצת קשור לזה – הצורך לשלוט.💪🏻 יש קו דק מאוד שעובר בין תחושת האחריות והשליחות, לבין התחושה שהכל מוטל על כתפיי ואני חייב כל הזמן להיות בשליטה על מה שקורה איתי. ההבדל בין הדברים הוא באמת דק מאוד, אבל בתחושה שזה יוצר זה משהו אחר לגמרי.במילים אחרות – תנסי לשאול את עצמך, מתוך איזו עמדה את ניגשת לעבוד על עצמך – האם זו חלילה עמדה של 'כוחי ועוצם ידי' (במובן הרוחני של הביטוי), שזה סיפור שהוא אך ורק שלי, ולכן אני חייבת כל הזמן לשלוט בו; או שזו עמדה של שותפות עם הקב"ה – אני עושה את שלי, ואני סומכת עליו שהוא יעשה את שלו.כאשר אנחנו מבינים שיש כאן משהו משותף, שלא רק אני בעסק אלא גם הקב"ה, זה מאפשר לנו לשחרר מעט, להאמין שאם אני השתדלתי לעשות את המוטל עלי, אז גם הקב"ה 'יעשה את שלו', ויעזור לי לעלות מעלה-מעלה. וגם אם זה לא יקרה בדיוק איך שחשבתי, ואפילו אם הוא ח"ו יחליט שתפקידי בעולם נגמר מוקדם ממה שתכננתי – זה עניין שלו! אני את שלי עשיתי...בנוסף, ההכנסה של הקב"ה לעסק עוזרת לנו גם לראות את המציאות יותר בפרופורציה. נכון שיש לי כל מיני מחשבות איך הייתי רוצה להיראות, וכמה שהייתי רוצה להשפיע ולשנות את העולם; אבל "עצת ה' היא תקום" – איננו יודעים מה באמת ישנה את העולם, ולפעמים מסתבר שהמציאות צריכה אנשים מסוג אחר ממה שחשבנו שאנחנו רוצים להיות. לפעמים צריך אותי דווקא בתור 'בורג' במערכת, ולא בתור מישהו שיעורר השראה...
🌴 נקודה שניה: מה הופך אנשים לאנשים גדולים?
השאלה הזו היא באמת שאלה לא פשוטה. אנשים גדולים צצים הרבה פעמים במקומות לא צפויים. אבל נדמה לי שבכל זאת אפשר לאפיין, שאדם גדול באמת, הוא אדם שמביא משהו 'מבפנים'. הרבה אנשים עובדים קשה כדי להיות או לעשות כל מיני דברים, אבל אני חושב שמעוררי ההשראה האמיתיים אלו אנשים שהלכו עם האמת הפנימית שלהם, ופשוט נתנו לה את החופש לשנות. אינני אומר שאין פה עבודה קשה, חלילה. אבל אני כן אומר שאם את רוצה להיות מישהו מעורר השראה, זה דורש לא פחות הקשבה פנימית מאשר עבודה סיזיפית.
פה אני מגיע גם לנקודה של 'איך אנשים רואים אותי'. חשוב לדעת – הדבר שבדרך כלל הכי מרשים אנשים ומעורר בהם השראה, זה דווקא בן אדם שלא מעניין אותו איך הוא נראה, שפשוט יש לו את האמת שלו וזה מה שמוביל אותו.
וזה הרגע להתחיל לברר – מהי האמת הפנימית שלך? איזו נקודה מבקשת לפרוץ, להשפיע, לחיות בכל העוצמה? האם זה בהכרח 'לחיות את החיים לפי הספקים'? או שבעצם יש שם גם רצונות אחרים, שפשוט היו נראים לנו קצת פחות 'נוצצים' ולכן החלטנו שזה לא בשבילנו?תזכרי תמיד - אנשים גדולים הם אוסף של הרבה רגעים קטנים, של פיסות חיים, של עוד יום אפור ושל עוד הישג קטנטן. אנשים גדולים לא חושבים כל הזמן על זה שהם צריכים להיות כאלה גדולים ומרשימים, ומה יהיה כשאני אמות ומה יזכרו ממני. בדרך כלל, מה שהופך אותם לכאלה זה דווקא הפשטות והשמחה שבה הם עושים טוב, בלי הצורך הזה לתת למישהו דין וחשבון כל הזמן, בלי הצורך לסמן 'וי' על כל רגע כי אחרת מה אני שוה בכלל - פשוט להיות מי שאני, באמת ובעוצמה, כי בדיוק זה מה שאני רוצה להיות!
צירפתי שיר🎤 שנוגע בכמה נקודות שהזכרתי כאן, מזוית טיפה אחרת... מוזמנת להציץ😉https://www.youtube.com/watch?v=AN730enSeHw&ab_channel=Botzer%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%A8Project
אז קחי נשימה עמוקה, תשכחי לרגע מכל מה שמסביב, רק את והקב"ה, ותני למעיין שבתוכך לנבוע...💦
בהצלחה רבה!! נדב