ש. בתקופת הקורונה, שיצא שהייתי הרבה בבית, התחיל להיות לי ממש קשה.זה מעבר ללמידה מרחוק, אני פשוט מרגישה שלא טוב לי בבית.יש לי בעיות עם ההורים, ואני יודעת שהם בסוף רוצים רק טוב בשבילי ושצריך להעריך אותם אבל אני באמת מרגישה שאני על סף שבירה והם לא רואים את זה. ניסיתי להסביר להם אבל איכשהו כל פעם שאנחנו מתחילים שיחה על זה הם רק חושבים שאני מתלוננת וכועסים עלי, ואני יוצאת עם ההרגשה יותר רעה ממה שהיה לי לפני.אשמח לדעת איך אני יכולה לפתור את העניין?
ת.שלום לשואלת היקרה!🙂 קודם כל, אני חייב לציין שמהשאלה שלך רואים הרבה בגרות ואחריות – את מצליחה בינתיים להתמודד עם כל הקשיים, שומרת על יחס נכון להורים למרות הביקורת שבלב, ומנסה מיוזמתך לדבר איתם על זה למרות אי הנעימות – ומגיע לך שאפו רציני!💪🏆
ולענייננו, לא פירטת מהן הבעיות אך אני מבין מדברייך ששיחה עם ההורים יכולה לפתור אותן (תקני אותי אם אני טועה)– לכן אתייחס רק לשאלה של איך ליצור שיחה כזו:
אפשרות אחת היא למצוא מישהו שבשלב ראשון יתווך ביניכם – מורה, מדריכה, או יועצת באולפנה – שאת מרגישה איתה בנוח, תסבירי לה את הדברים מהזווית שלך, והיא תדבר על זה עם ההורים. זה אמנם יכול להיות קצת לא נעים, אבל פנייה כזו בוודאי הם יקבלו ברצינות וסביר להניח שזה יהיה פתח לתיקון המצב.
אפשרות שנייה הוא להביע את דברייך בכתב; את יכולה לכתוב להם מכתב מפורט שבו תסבירי להם איך את מרגישה, כמובן בצורה מכבדת ונינוחה, ומה הציפיות שלך. אני מניח שגם פנייה כזו תתקבל אצלם בצורה יותר מבינה ומכילה מאשר מה שתיארת שקורה כרגע.
מקווה שזה אכן יעזור, ובע''ה כל הבעיות יהיו מאחורייך!✨אם משהו לא היה ברור או תרצי לשאול עוד-יותר ממוזמנת!בהצלחה רבה, שלמה