ש.
מה המשמעות של להדליק נרות לעלוי נשמת צדיקים ולהתפלל? יש לזה משמעות וכח?
ת.
שלום,
תודה רבה על השאלה. אין ספק שהעניין הזה מעורר שאלות ובהחלט ראוי להסביר.
כתוב "נר ה' נשמת אדם". מה הכוונה?
הנשמה שלנו היא כמו נר. מקור הנשמה היא מהקב"ה. "ויפח באפיו נשמת חיים, מאן דנפח מתוכיה נפח". כלומר, מה שנפח - מתוכו נפח. הנשמה היא חלק ממנו, אצלינו. וממילא, כמו כל דבר שהתרחק ממקורו ושואף תמיד לחזור אליו, כך הנשמה תמיד שואפת לחזור למעלה, להדבק במקורה, למקום הטבעי שלה.
כך גם האש:
האש תמיד שואפת למעלה, ולא משנה כמה מזיזים או אפילו הופכים את הנר. ממש כמו הנשמה.
האש מאירה ממש כמו הנשמה. היא בוערת כמו הנשמה. אפשר להדליק אותה כמו הנשמה ואפשר גם לכבות.
על המזבח המשמש להקרבת הקרבנות לקב"ה בבית המקדש - יש אש תמיד. ממש כמו הנשמה שיוקדת בקרבנו ורוצה להקריב להקב"ה קרבנות או תפילות. האש גם בהירה והכי קרובה ללהיות לא גשמית (כך כותב המהר"ל), וזה גם כן מקביל לנשמה שהיא אמנם נמצאת בגוף, אבל היא לא גשמית בכלל.
בהדלקת נר לעילוי נשמת צדיק או כל אדם אחר, אנחנו בעצם מבטאים פה בעולם ע"י מעשה סימלי שלנו, את מה שהנשמה שלו עשתה פה. את התפקיד שלה, את המקור שלה. יש בזה גם תפילה שיהיה לעילוי נשמתו. כלומר שהנשמה שלו תעלה ותתקרב יותר לקב"ה.
אש היא גם מחברת. היא יכולה לשרוף הכל ולעשות מהכל אפר, או לחילופין להדביק ולחבר בין דברים, כמו ברזל לדוג'. כשאנחנו מדליקים נר, אנחנו מתקשרים לאותו צדיק או אדם. רוצה בקרבתו או במה שהוא ייצג. אם זה תלמיד חכם - זה בו ובתורה שלו, כדי להגיע לקב"ה. ואם זה לאדם אחר - אז למה שהוא היה בשבילי.
וכמובן - אם אני גם מתפלל ליד הנר - אני רק מוסיף עוד משמעות לאש. אש תמיד על המזבח, ותפילות כנגד קרבנות תקנום, וכו'.
מקווה שעניתי תשובה שמתיישבת על הלב בעז"ה.
בהצלחה רבה!
ישראל