ג'ובניק. משפחה קרבית, ישוב קרבי וישיבה קרבית. איך להתייחס לעובדה שמתייחסים אלי כמו אל מש"ק גריסה?
וואו אחי! ריגשת אותי עם השאלה שלך. זו שאלה במקום וכל כך נכונה! אני התחלתי כלוחם ואז לאחר פציעה עברתי לשרת כג'ובניק בלשכת הגיוס בתל השומר, האמ-אמ-אמא של הג'ובניקים בצה"ל, אז מכיר את ההרגשה מקרוב, גם של הקרביים וגם של הג'ובניקים.אנסה לענות לך בנקודות שהבנתי לאורך הדרך, מקווה שזה יוכל לעזור לך.
אידאליסטים יותר מידי...אני אפתח בכך שהבעיה היא לא בך, אלא תפיסה שגויה של הציבור שלנו.הציבור שלנו הוא ציבור אידאליסטי מאוד, וזה דבר מדהים! צה"ל הוא אחד הדברים המוערכים בחייו של כל ילד וילדה, לפעמים אפילו יותר מהתורה והקב"ה... הציבור תופס את צה"ל כמימוש האידיאלים הגדולים של שליחות ולאומיות.הבעיה מתחילה כשמתרגלים לחשוב שאך ורק צה"ל הוא המקום היחיד לתרומה (תפיסה זו אגב גורמת להערכה פחותה של בנות שירות ובני ישיבות). אבל זה לא נגמר כאן, מוערך יותר מכל הוא התפקיד הקרבי, בדגש על הסיירות. (ואם אתה בסיירת מודיעינית אז נעריך גם אותך, אבל רק אם תבקש יפה...)לאור התפיסה הזו, באמת אין מה להעריך ג'ובניק...
כמובן זו תפיסה לא נכונה כלל. דבר ראשון, אמנם צה"ל זה מקום חשוב לתרום בו, אך לא המקום היחיד. לרבים המסגרת הצבאית ככלל לא מתאימה או שהתפקיד הקרבי לא מתאים. וזה בסדר גמור, זכות גדולה וגם חובה לשרת בצבא, אבל התרומה שלנו למדינה לא נגמרת שם.ודבר השני הוא שאנשים לא מבינים שמאחורי הלוחמים שמנצחים מלחמות יש הרבה מאוד אנשים קצת יותר אפורים, שתומכים מאחור, שאחראים על כל הבירוקרטיה, אספקה, חימוש ועוד אלף ואחד דברים שבלעדיהם הלוחם היה חסר אונים להתנהל בקרב...לוחמה זה חשוב, אבל חוסר היכולת לראות את התמונה הגדולה ומיקוד רק על החיצוניות "הזוהרת" של דמות הלוחם הוא פשוט לא נכון ונקווה שישתנה. מרוב רצון להיות כללי קשה לנו להעריך תפקיד קטן ופרטי...
ענווה ואמונה - לדעתי לג'ובניקים יש את הפוטנציאל להיות בעלי הענווה והאמונה הכי גדולים שיש!הענווה היא להבין שה' יודע מה הוא עושה, ואם הוא יצר מציאות שגרמה לי להיות ג'ובניק (כמו בעיה רפואית וכו') אז הוא יודע מה הוא עושה. הוא שם אותך שם מסיבה מסוימת שלא תמיד ידועה לנו. אבל אנחנו מאמינים. זה שריר שצריך לעבוד עליו וקל וחומר בתנאים שלך. זה עניין של שינוי גישה. לא עוד "דפקו אותי ואני חסר משמעות" אלא התמלאות באמונה וענווה שה' יודע מה הוא עושה ולאן הוא מוביל אותך.
לשתף את ההרגשה - השינוי החברתי לא יקרה סתם, ממליץ לנסות להדגיש לחברים/משפחה שההתמודדות שלך לא פחות קשה מקרביים, אצל קרביים זה בא לידי ביטוי במאמץ פיזי ומנטלי. אבל אצל הג'ובניקים זה קשיים במישור אחר- להתמיד כשכולם שבוזים, ענייני צניעות, משמעות ועוד. אני בטוח שאחרי שיתוף כזה ופתיחת פתח לעולם של הג'ובניקים- אחרים יתייחסו אליך אחרת.
להיות משמעותי וקידוש החיים - אם התפקיד שלך משמעותי וחשוב אז אין מה לדבר, אתה יודע מה אתה עושה וכמה אתה חשוב. ואם אתה לא מבין אז חשב לברר זאת כדי שייתן לך כוח! עוד נקודה היא להעריך את עצמך בתפקיד. כמה אתה חשוב למערכת, כמה אתה עושה את עבודתך נאמנה וכמה אתה משמעותי למקום שבו אתה נמצא.
אבל אם נשים את הדברים על השולחן, לא תמיד התפקיד הפורמלי הוא משהו משמעותי מאוד. אני אישית הייתי אחראי לאשר טיסות לחו"ל של חרדים... אפילו לביטחון המדינה לא תרמתי. ההבנה הראשונה היא שזה הכרח, שמו אותך שם ואין לך מה לעשות... אז שם ה' רוצה שתהיה!! מתוך כך אתה מבין שעליך לעשות את העבודה בצורה הכי טובה שיש! זו עבודת ה' שלך עכשיו.ובנוסף, תמיד אפשר לקבל משמעות מעבר לתפקיד. להיות אחראי דת במקום שלך, לארגן התרמות דם, לעזור למשרדים שונים בכל דבר שהם צריכים וכו' וכו'. תמיד תהייה שם, תמיד תהייה אדם טוב, תתחבר לאנשים- זה הקידוש שם שמיים הכי גדול. לא בקפיצות על רימונים אלא בשיחת חילוני-דתי סתם ככה במשרד.תקדש את החיים ואת השגרה ולא את המוות ואירועים בומבסטיים.
ובכללי להעריך את עצמך בלי קשר לתפקיד. מה היכולות שלך בחיים, מה הכישורים שלך, כמה אתה טוב בתחומים שונים מעבר לצבא.
ת"ש מלחיץ - עוד יתרון אדיר, אתה ג'ובניק, יש לך ת"ש רציני- תנצל אותו!! תפתח את עצמך בכל מיני מישורים שונים. תלמד לנגן, תעשה קורס פסיכומטרי (ממש מומלץ, גם יש הנחה לחיילים, אני עשיתי פעמיים), תפתח תחביבים שונים, תלמד תואר באוניברסיטה הפתוחה אם מעניין אותך, עשה מה שבא לך! תפתח את עצמך מעבר לשעות הצבא, ושהקרביים יקנאו בך! תצא מהצבא הרבה יותר חכם ומפותח מכל קרבי אחר.ואפילו אם מתאים לך אז תנצל את הזמן הזה לצאת לדייטים ואולי תתחתן לפני כל החברים הקרביים שלך (שפוגשים את חברה שלהם פעם במקוצרת ואז גם הוא וגם היא עצובים וכידוע זה אידיאלי ומושלם).
בסופו של דבר, בשילוב של הבנה כמה התפקיד שלי חשוב, כמה אני טוב, מציאת משמעות מעבר לתפקיד, פיתוח אישי נרחב מאוד, והרבה לימוד תורה. השירות שלך יהיה משמעותי ומלא לא פחות מכל חייל קרבי. אם ה' שלח אותך להיות ג'ובניק סימן שאתה אדם גדול! ה' מאמין בך וגם אני מאמין בך!
בהצלחה בכל! אלעד