*ש.*
היי, אני שביעיסטית:)
אני בנאדם די ביקורתי. לפני כל דבר שאני עושה אני חושבת המון, וגם אחרי, כל דבר שקורה אני בוחנת בעיניים ביקורתיות ועל כל דבר יש לי מה להגיד. אז לפעמים זה טוב, אני מרגישה שזה נובע מרצון לשלמות ומצורך להתקדם ולהשתפר, אבל גם הרבה פעמים זה יכול לפגוע באנשים וגם בי. אני לפעמים מסתכלת על דברים בעיניים קצת שליליות, וקשה לקבל דברים כמו שהם, מרגיש לי שאני רואה רק את הרע...אז השאלה שלי היא איך למצוא את האיזון? מצד אחד אני לא רוצה לזרום לגמרי עם החיים, חשוב לי לבחון כל דבר ולהיות שלמה עם זה, אני רוצה להיות עם עמדה, אבל פוחדת שאולי זה יותר מידי...
תודה מראש!
*ת*.
שלום ותודה לך על השאלה החשובה ויסודית.
הקב"ה טבע בנו את חוש הביקורתיות בשביל לבדוק את עצמנו האם אנחנו בדרך הנכונה, ולא לתת יד למה שמקולקל, לפי הרב קוק חלק מצפיה לישועה הוא היכולת לא לתת יד למה שלא מתוקן, ולכן לביקורתיות יש צד חשוב אך יחד עם זאת עלינו לדעת להשתמש בה בצורה נבונה. ולשם כך אתן טיפ קטן, איך אפשר גם לבקר אך יחד עם זאת לשמור לא לפגוע בצד השני.
דרך אחת היא להסתכל תמיד דרך המשקפיים של השני, איך השני מפרש את מעשיו, ודאי הייתה לו סיבה לעשות את מה שעשה. ואם אנחנו מתרגלים להתבונן כך, הביקורת שלנו כלפיו תהיה ממוקדת ובצורה מבוקרת. נקודה שניה שיש להתבונן לפני שנותנים ביקורת היא האם מה שאומר יפגע בשני, ואם התשובה היא חיובית חובה עלינו למצוא דרך בה הביקורת לא תפגע בשני אישית אלא הביקורת תהיה עניינית.
הדרך להגיע לכך הוא על ידי עין טובה ואפשר לקבוע זמן לפני השינה בו אנו מנסים ללמד זכות על מישהו וכך אנו מתרגלים להתבונן בעין טובה. דרך נוספת היא עבודת הענווה, מתחנכים להיות פתוחים לשמוע גם דעות אחרות ולהיות פתוחים ללמוד מאחרים.
ולסיום יש משפט של הרבי מלובביץ אל תהיה צופה במשחק אלא תהיה שחקן, אשריך שאת מרגישה צורך להיות חלק בתיקון עולם, אם תלכי לאור מה שכתבנו אין לי ספק שתוכלי לעזור לאחרים להיות מתוקנים יותר.
אשמח לשמוע אם זה עוזר ותמיד מוזמנת לשאול. כאן בשבילך, חיים אורי מצוות משיב נפש.
0525561268