נמאס לי כבר!! אני גרה בעיר חילונית ופשוט נמאס לי כבר נמאס לי שקשה לי כל כך עם בשמירת נגיעה עם הצניעות פשוט אין לי כוחות יותר מרגיש לי שאני עושה את זה סתם, וגם אם בן יבוא ויתן לי חיבוק מה אני אגיד?שאני שומרת נגיעה משתדלת לפחות,הכל נראה טוב בעולם שלהם ואני תמיד מרגישה שזה לא המקום שלי ולעבור עיר זה לא הפתרון יש לי אח בגיל קריב אליי ועוד אחות והם בחיים לא יסכימו לעבור עיר בטח לא לעיר דתית,אני ממש מרגישה שאני סובלת בכל יום שאני לא באה למקומות כי אין לי דברים צנועים! ואין לי כוח כבר לראות את כולם נהנים ורק אני סובלת..אני מרגישה שאני מאכזבת את הקדוש ברוך הוא כל פעם מחדש.
שלום! קודם כל, את גיבורה אמיתית. את מתארת מצב שהוא בהחלט לא פשוט ודורש כוחות גדולים, ואת מתמודדת ושואלת. זה לא מובן מאליו בכלל.
רחמנא ליבא בעי - אנחנו טועים לפעמים לחשוב שהקב"ה מודד אותנו רק לפי התוצאות שלנו. אבל האמת היא שאת הקב"ה מעניין הרצון. המאמץ והדרך. מהשאלה שלך ניכר מאד שאת רוצה. ממש רוצה! רוצה להצליח, רוצה להתמודד כמו שצריך, רוצה להיות חזקה, וזה הכי חשוב. הקב"ה רואה את זה ושמח ומרוצה ממך מאד! אשרייך.
דע מה שתשיב - הרבה שואלים מה לענות לחילוני שבא לחבק או או ללחוץ יד. הרבה עוברים ומתמודדים עם זה, ואת ממש לא לבד. התשובה היא שככל שתהיי יותר בטוחה בעצמך ותגידי בבטחה שאת שומרת נגיעה - כך הוא יעריך אותך יותר ויכבד. אנשים מעריכים כנות וישירות. ודווקא מי שמנסה לרצות, הרבה פעמים נתפס כחלש יותר. לכן, תאמיני במה שאת עושה וחושבת. את הצודקת, ותגידי לו את זה בביטחון. הוא בטוח יכבד אותך ואת הרצון שלך.
אם אין גלגל - אני גלגל - כתבת שאין לך מקומות צנועים לצאת אליהם. וואו כמה זה קשה. כתוב ש"לפום צערא - אגרא". כלומר, לפי הצער, ככל שיותר קשה לך - ככה השכר גבוה יותר. אז השכר שלך גבוה מאד והקב"ה אוהב אותך מאד! אחרת הוא לא היה נותן לך את הניסיון הזה. הוא בטוח שאת מסוגלת לעמוד בו.
הייתי ממליץ לך ליזום בעצמך. אם אין מקומות מתאימים ללכת אליהם, תעשי כאלה! יש לך חביבים - תקיפי את עצמך בדברים שאת אוהבת. תגדילי אותם ותפתחי אותם. יש לך חברות טובות? תעשו משהו משותף באופן קבוע, כל פעם במקום אחר. תעשו דברים שאתן אוהבות. תפעלו, תזוזו. אם נשארים על הספה בבית ולא זזים - הנפש עושה אותו דבר וזה מוביל לייאוש. כמה שיותר פעילות ויציאה - יותר טוב. אולי אפילו אפשר ליצור מסגרת צנועה לילדים בשכונה שגם מחפשים מקומות צנועים ואין להם לאן ללכת בדיוק כמוך?
דבר אחרון: שתפי את ההורים. דברי איתם על זה ותגידי להם שקשה לך. הם האנשים שהכי חשוב להם בעולם שיהיה לך כיף וטוב. הם ישמחו ממש אם תגשי אליהם ותספרי להם מה את מרגישה ומה את חווה.
מקווה שעזרתי והועלתי, אפילו בקצת. תזכרי שה' אוהב אותך והוא הביא לך את הניסיון הזה דווקא בגלל שהוא מאמין בך! תתפללי אליו. הוא רואה כמה את רוצה וכמה את מתאמצת ואין דבר שיותר משמח אותו מזה.
בהצלחה רבה!ישראל