*ש.*
אהלן:) כבר יצא לי לשמוע כמה פעמים שבעבר ה' ניהל את העולם באופן ניסי ועכשיו הוא מנהל אותו בדרך הטבע. למה זה ככה? למה היום אין ניסים גלויים כשדווקא בימינו העולם הולך ומתדרדר ורבים מהעם שלנו לא מאמין בקיומו של הקב"ה? נס גלוי יוכיח את קיומו של ה' וכולם יאמינו בו ובתורה..
*ת.*
ההבחנה ששמעת ביחס להנהגת ה' את העולם, נכונה באופן חלקי. ואסביר. התנ"ך גדוש בניסים עילאיים שקרו לבני ישראל: עשר המכות, עמוד האש, עמוד הענן, קריעת ים-סוף, מי מרה ועוד רבים. אם נתבונן על המציאות שלנו היום, אין בידינו מן הנמצא ניסים מעין אלה. הנהגת ה' את הבריאה היא מאוד טבעית, שגרתית ואולי קצת אפורה...
עם זאת, אבקש להתייחס ל-3 נקודות הנוגעות בסוגיה זו:
א. ראשית, ההזדקקות והצורך בניסים אינו מראה על גדולה של האדם המקבל את הנס, אלא דווקא על המדרגה הנמוכה שלו. ככל שהמדרגה הרוחנית של האדם גבוהה יותר כך הוא לא זקוק לניסים על טבעיים כדי למצוא את יד ה', הוא חווה את הנוכחות של ה' בבריאה בחוקי הטבע המסודרים. אם נתבונן בניסים המופיעים בתנ"ך, ברובם המוחלט הנס מתרחש בעבור אדם שאינו במצב אידאלי. ר' יהודה הלוי כותב בספר הכוזרי שהצורך של דור המדבר בניסים גלויים ובמופתים אדירים של שינוי סדרי הטבע - לא היה בגלל גדלותם. להפך! דבר זה נבע מקטנותם והעובדה שאמונתם הייתה מסופקת וחלשה.
ב. המחשבה שאם ה' יתגלה אלינו ברגע אחד ויראה את כוחו ונוכחותו, יאמינו בו כל באי עולם – כבר הוכחה בעבר כלא אמינה. מיד לאחר קריעת ים סף, נס בו "נמוגו כל יושבי כנען", בני ישראל עצמם שחוו את הנס לפני ימים מועטים, שואלים ברגע של צרה "היש ה' בקרבנו אם אין?". כלומר – הנס מועיל לטווח קצר, אך הוא לא מחזיק אמונה יציבה לטווח ארוך. השכל הוא ספקן במהותו, וברגע של חולשה הוא מסוגל להטיל ספק גם במראה הוודאי ביותר. הדור שלנו אינו זקוק לניסים, הוא זקוק לתשובה גבוהה, הבאה מתהליך תודעתי ופנימי. הוא זקוק *להבין ולהרגיש* את הטוב שיש בתורה. לדור כזה, ככל הנראה, ניסים חד פעמיים לא יועילו.
ג. הקמת מדינת ישראל היא נס עצום שהזיכרון קצר הטווח שלנו משכיח את גדולתו. אומה שלמה שמפוזרת בגלות מעל 2000 שנה (!) וחוזרת לארצה ומקימה בה מעצמה כלכלית, צבאית, רפואית וטכנולוגית היא עדות לכך. אין אומה שיצאה לגלות וחזרה לארצה המקורית ובהשפעה כה גדולה על העולם. עם ישראל זכה להקים מדינה שנים בודדות לאחר השואה האיומה. מלחמת ששת הימים, יום כיפור ועוד ממשיכים לחזק את הטענה שיד ה' מחזיקה ומקיימת את האומה שלנו בדרכים של נס הלבוש בדרך הטבע.
לסיכום:
הניסים אינם מעידים על גדולה של בעל הנס. ההנהגה הטבעית (ברובה) בה ה' מוליך אותנו, מזכירה את האופן בו הורים מובילים את בנם הקטן. בזמן קטנותו הוא מקבל את כל צרכיו "על מגש של כסף", ככל שהוא מתבגר האחריות לצרכיו עוברת לידיו. המעבר להנהגה טבעית הוא תולדה של התבגרות ולא של קטנות. בתהליך כזה יש רווח אדיר: הוא מסוגל ליצור אמונה יציבה, שכלית, מבוררת ואיתנה, הוא מאפשר לבחור בטוב מתוך מודעות, זאת בניגוד לחוויה ניסית חד פעמית.
לשאלות נוספות, ניתן לפנות בשמחה!
גיא-שלום אמיר | 052-5321994