*ש.*
שלום!
דבר ראשון תודה רבה לכם! אתם עושים ממש עבודת קודש!
האמת שאני לא בדיוק יודעת להגדיר את המצב הזה שאני בו עכשיו. אני מצד אחד באמת מאמינה בה', מאמינה שהוא אוהב אותי, מאמינה שהוא רואה אותי ודואג לי בכל רגע נתון, מאמינה שהכל ממנו...
אבל אני לא יודעת איך זה קורה ולמה, דווקא האמונה הזאת שתמיד גרמה לי לשמחה ונחת, בזמן האחרון גורמת לי לתסכול. אני באמת לא יודעת איך להסביר את זה, אבל נגיד אתמול פשוט מצאתי את עצמי יושבת בחוץ לבד, אני וה' ופשוט בוכה את חיי איך זה יכול להיות?? איך זה שהאמונה שהיא מקור השמחה של יהודי, הופכת אצלי למקור של תסכול?? ומה לעשות עם זה?
שמיניסטית...
*ת.*
שלום לך. השאלה שלך מדהימה בעיני, כי היא מראה שהאמונה באמת תופסת אצלך מקום מרכזי בנפש. זה ממש מיוחד, אשרייך.
אכן, כולנו עוברים תקופה לא פשוטה. כולנו בתוך הבתים, אנשים מאבדים את עבודתם, אנשים חולים, ומספר המתים עולה. לכולנו קשה, וזה הכי לגיטימי לבכות. *בכי זה לא מראה על חוסר אמונה, זה פשוט אומר שכואב לנו.*
למה זה קורה, אין לנו מושג. אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא, שהכל מסודר והכל מושגח, ה' רואה ויודע הכל. ה' אוהב אותנו ללא גבול, ולעולם לא יעזוב אותנו. אבל אנו כבני אדם חיים בקושי 120 שנה, מתוך מליוני השנים שהעולם קיים. אנחנו לא יכולים לראות את התמונה הכוללת, מה המשמעות של הדברים שקורים לנו.
אז מה כן אפשר לעשות עם הפער הזה בין השכל שאומר שהכל ממנו, לבין הלב שכואב?
*א.*
*להבין שזה ניסיון.* ה' לא סתם מביא לנו את הדברים. ברמה האישית, כל התמודדות היא ניסיון שה' נותן לנו, כדי שגלה בנו כוחות חדשים- של אמונה, של תפילה, של עזרה הדדית. אם הכל היה מתנהל בשלווה, לא היינו צריכים להאמין, ולא להשקיע.
ה' מאמין בנו, שיש בנו את הכוחות להאיר את עצמינו ואת כל הסובבים אותנו באור האמונה. אנו לא סתם מעריכים את היהודים בשואה שהמשיכו והחזיקו באמונה שלהם. *אנשים גדולים הם אנשים שצלחו אתגרים, וזה הקידוש ה' הכי עצום שיש.*
ה' רוצה שנהיה אנשים גדולים, כי באמת יש בכל אחד ואחת מאיתנו את הכוחות לעמוד בזה.
*ב.*
*לקחת את זה למקום בונה.*
אחרי שהבנו שהכל בא כדי לגלות בנו כוחות חדשים- צריך למצוא איך להוציא אותם לפועל.
*לקחת על עצמינו כפרוייקט להיות אנשים שמחים, ולחזק את עצמינו ואת הסביבה באמונה, שנכון, קשה, אבל בסופו של דבר הכל יהיה לטובה, וה' לא שוכח את עמו וישלח ישועה.
*אפשר להתנדב כדי להתקשר טלפונית לזקנים שמבלים את הזמן הזה לבדם.
*להרבות יותר בתורה ותפילה. זה הזמן שעם ישראל כל כך צריך כל מילה ומילה של קדושה מפי מבת או בן ישראל. אפשר לשמוע שיעורים של רבנים או רבניות. ברוך השם הרשת מלאה בשיעורים! לימוד אמונה גם יחזק אצלנו את הקשר לבורא עולם ולאמונה.
*אפשר להתנדב למד"א, תלוי בגיל.
*ג.*
*להתעסק בדברים שמשמחים אותנו.* אסור להיות כל הזמן בתוך הלחץ של הקורונה, זה לא בריא. צריך להתאורר, לדבר עם חברות,לצחוק, לשחרר. לקחת נשימות עמוקות. לשמוע שירים שמחים, וללמוד דברים שמעניינים אותך.
מקווה שהצלחתי לעזור 😉
טל לביא
0546198782