ש.
שלום :)! התלבטתי אם לשלוח, אבל אני נמצאת בקבוצות כבר כמה זמן ואני רואה שאתם עונים בענייניות וברצינות, אז אנסה גם. אני בת 17 וחצי. גרה באזור תל אביב. לפני שנה התחלתי תהליך של חזרה בתשובה. אני באה ממשפחה חילונית, יהדות זה במקסימום חגים מסוימים וצום כיפור.. שנה שעברה, עשינו סדר לבד, וראיתי על החכמים שגרו בבני ברק. בכללי - היה לי יותר זמן.. טוב, ממש לקרוא את ההגדרה. בכל מקרה, פתאום קלטתי ש-אני גרה, באלפיים שנה הפרש - כמה קילומטרים מאותה עיר. ואנשים גרו שם . ולמדו תורה. היו רומאים, היו גזרות. נלחמו בהם. לימוד תורה, הוא החירות של פסח. משנה - גמרא - משנה תורה - שולחן ערוך - משנה ברורה - 2000 שנה של עולם יהודי מפואר! כמה דקות אחרי הסדר, נכנסתי לאינטרנט, והתחלתי לחקור. גיליתי עולם. פסח נהיה בשבילי הרבה יותר משמעותי כשקראתי מה זה הסדר. בכל מקרה, סליחה על החפירה. מאז התחלתי ללמוד יותר, הלכתי לספרייה, קראתי ספרים, מדי פעם הלכתי לבית כנסת, וניסיתי לעקוב. ההורים פחות קיבלו את זה טוב. הם יודעים שהצעד הבא שלי יהיה גם הפרדה בכיורים, וכמה פעמים לא באתי לים בגלל בעיות צניעות. גם לרוב האירועים בבית ספר הפחות צנועים לא הלכתי.. פאדיחות רצח. כמעט ואין לי חברות. אבל לאחרונה עלה בי פחד ממש גדול.. אין פה דתיים כמעט, איך אמצא חתן ירא שמיים? מי ירצה אותי? מי ירצה את המשפחה החילונית שלי? את הבעיות כשרות, העובדה שאין פה כמעט בתי כנסת? אותי, פרקטית אני לא מבינה כלום?
ת.
שלום לשואלת היקרה!🙂 קודם כל, וואו. אני פשוט מקנא בך, במלוא הרצינות! כמה כוחות נפש צריך כדי לחזור בתשובה לבד, בתוך משפחה וסביבה שלא הכי מעודדות את זה, ולהתקדם עם זה הלאה!💪 קראתי את השאלה שלך כמה פעמים והתפעלתי כל פעם מחדש!🙃
לפני שנגיע לעצם השאלה שלך, אני אתן לך כמה טיפים קצרים לגבי התנהלות נכונה במצב הזה:
🍒 המשפחה וההורים – אז כמו שכתבת, ההורים לא הכי זורמים עם התהליך שלך; אני מניח שפה ושם זה יוצר מתחים ואי נעימויות. השאיפה צריכה להיות תמיד לנסות להגיע להסכמות. אל תתני למתחים להיווצר; בכל מקרה של חילוקי דעות וחיכוכים, תיצרי איתם שיחה נעימה ומכבדת, כל אחד ישמיע את העמדה שלו וביחד תמצאו דרך שתהיה טובה לכולם. אולי הם מרגישים 'מאויימים' מזה שהבת המתבגרת שלהם תעשה להם 'הדתה' בתוך הבית, או תשרוף את המטבח כדי להכשיר אותו..😉. תגיעו להסכמות, תתאמו ציפיות – בסופו של דבר כל אחד מכם רוצה, כמובן, שגם לשני יהיה טוב.
🍒 חברה – כתבת שאין לך כמעט חברות. האם זה בגלל החזרה בתשובה? הגיוני שאם את פחות הולכת לאירועים בעייתיים וכד' אז פחות תהיי מעורה בחברה, אבל תחשבי על דרכים אחרות לנסות לחזק את קשרי החברות שלך – באחת על אחת, באירועים אחרים, וכד'. אין סיבה שבגלל התהליך שלך תהיי מנותקת מחברה; חברה היא דבר חשוב וחיוני לחיים בריאים ושמחים🍃 (כמובן, כל עוד לא מדובר על חברה שמשפיעה עלייך לרעה).
🍒 ידע והתמצאות ביהדות – כמו שכתבת, את מתעניינת, קוראת ולומדת, וזה מצויין! אני בטוח שעוד כמה זמן כבר תהיי הרבה יותר 'בעניינים' בכל מה שקשור ליהדות, תורה והלכה. גם מבחינת ההתנהלות הפרקטית, וגם מבחינת תחושת השייכות – את תראי שעם הזמן המצב ישתפר בצורה מדהימה. עם זאת, כדאי שיהיה מישהו שתוכלי להיות איתו בקשר לגבי שאלות ספציפיות באמונה או בהלכה שיתעוררו לך (במיוחד במציאות מורכבת כמו שלך, מבחינת כשרות וכד'). אם אין מישהו כזה, את מוזמנת לפנות אלינו שוב וננסה לעזור בזה.
ועכשיו לשאלה – "מי ירצה אותי?" קל: כל מי שהוא לא פראייר! במלוא הרצינות, באמת שאין לך מה לדאוג. בחור בוחר את בחירת ליבו על פי האישיות שלה והמידות שלה💙, והנתונים שמסביב כמו משפחה, סביבה, או בעיות פרקטיות אחרות – ממש לא תופסות מקום. בהמשך החיים, אם תרצי, תוכלי (אני מקווה שההורים לא יעשו בעיות😉) להשתלב במסגרת של שירות לאומי או/ו מדרשה, שזה יכניס אותך יותר פנימה, כבר תרגישי לגמרי 'בפנים', ותהיי כמו כל אחת אחרת; אבל גם בלי זה, כמו שאמרתי – מי שאת, כמו שאת – זה מספיק כדי שכל בחור טוב שמתאים לך ירצה אותך.💎
מביע שוב את הערכתי אלייך, ומאחל לך המון הצלחה!✨ וכמובן, אנחנו תמיד כאן לכל שאלה😊
שאי ברכה🌱, שלמה