היי:)מקווה שהשאלה שלי תהיה מובנת כי היא קצת מבולבלת לי בראש.. השאלה שלי היא מי קבע בעצם שהתנ"ך הוא ה-ספר היהודי? בתוך השאלה יש כמה נקודות שלא כלכך הבנתי.מי החליט פתאום להתחיל לכתוב את הקורות של העם שלנו ומי החליט עד איזה דור יהיה חלק מהתנך? למה לא המשיכו לכתוב גם עד היום את התנך? הרי זאת ההסטוריה שלנו כעם, והיא ממשיכה עד היום. איך החליטו אילו סיפורים כן יכנסו לתנך ואילו לא? (הסיפור של נס חנוכה לא נמצא בתנ"ך לדוגמא..)מקווה שהשאלה שלי מובנת😅תודה רבה!!
שלום לך! איזו שאלה מקסימה!מקווה בע"ה שאצליח לדייק בתשובה כמה שיותר ולכוון לשאלתך. אשתדל לענות שאלה שאלה ובאופן מסודר :)
🔶 אז, מי קבע שהתנ"ך הוא ה-ספר היהודי?
אף אחד לא בא ו"קבע" שהתנ"ך הוא הספר היהודי, אלא המעמד שלו ככזה התבסס לאורך כל תקופת התנ"ך, ובעיקר על ידי המאורעות שקרו לעמ"י אז. אחלק את תהליך זה לתורה ולנביאים כתובים.
👈🏾 חמישה חומשי תורה
התורה נכתבה כולה ע"י משה רבנו, והיא מתחילה בבריאת העולם ועד פטירת משה רבנו. קצת על אמיתות התורה-בתורה כתובים אירועים קריטיים שקבעו בעצם את היותנו עם ישראל, עמו של הקב"ה. האמונה שלנו בה' והפיכתנו לעם התבססו במיוחד בתקופת המכות המצריים וביציאת מצריים. אז חזינו אנחנו בעצמנו בגדולת ה'. ראינו את המכות, ראינו את הים נקרע ואת המצרים טובעים בו. ביסוס אדיר לאמונה.ואז הגיע מעמד הר סיני- כולנו רואים את הקולות! שומעים את קולו של הקב"ה! עם שלם!! ואנחנו מקבלים על עצמנו להיות עמו של הקב"ה ולגלות את שמו בעולם ולקיים את מצוותיו!הניסים עוד ממשיכים במדבר, וזה לא נגמר והכל "לעיני בני ישראל".כלומר, אף אדם פרטי, לא קבע שהתורה היא ה-ספר שלנו של העם. לא היה צריך את זה כי כולנו היינו שם וראינו את הכל!(ואם תשאלי, איך ניתן לסמוך על הכתוב בתקופת האבות? התורה נכתבה ע"י משה רבנו. ומשה הוכח לנו כאמין במעמד הר סיני, לכן כל שכתב וסיפר לנו בשם ה' אמין כמותו)
👈🏾 לעניין הנביאים והכתובים:
בתקופת הנביאים והכתובים, שרתה רוח הקודש עלינו. הנבואות שניתנו לנביאים- קשורות קשר ישיר בנו, לעבר לעתיד ולהווה שלנו! הרי כמובן שתחיית המלוכה היהודית בא"י של עם עובדי ה', והקמת בית המקדש הראשון והשני- הם אירועים מכוננים בתולדות עם ישראל בארצו כשהם מקיימים את צו השם באופן ממלכתי ציבורי ומקימים ממלכת כהנים וגוי קדוש! השאלה היא איך ייתכן שספר הכולל בתוכו את האירועים האלו לא יהיה ה-ספר של העם היהודי?🙃בנוסף גם בעקבות לימוד מעמיק בתנ"ך ניתן לראות שהמעמד של ספרי הנביאים ככתבי קודש כבר היה ידוע בתקופת הנביאים, כאשר נביאים מאוחרים "ציטטו" והזכירו נבואות של נביאים הקודמים להם. משמע, שספר הנביאים כבר קיבל מעמד קדוש ונלמד כבר בתקופתו!
מקווה שלא בלבלתי אותך יותר מידי,בשורה תחתונה- אף אחד לא "קבע" שהתנ"ך הוא ה-ספר שלנו. אלא המעמד שלו נקבע כך בעקבות שני גורמים משפיעים:א. כתיבת התנ"ך ברוח הקודש, ובדבר הקב"ה על ידי נביאים שאמינים עלינו.ב. מתוך ידיעה והכרה שלנו כיום במציאות ובאירועים שנכחנו בהם בתור עם ואנחנו מבינים את חשיבותם ממילא!
🔶 מי כתב את התנ"ך?
את התורה כולה כתב משה רבנו מפי ה'. בהכללה אגיד שאת הנביאים והכתובים כתב כל נביא את הספרים של תקופתו. אך כן ישנם ספרים שלא נכתבו על ידי הנביא שמיוחס להם, וכן גם הספרים האחרונים שכתיבתם מיוחסת לאנשי כנסת הגדולה.התנ"ך לא נכתב בפעם אחת, ולא על ידי מישהו שקם והחליט לכתוב אותו, אלא הוא נכתב בהדרגתיות, ספר ספר עד שקובצו כל הספרים האלו ל"תורה נביאים וכתובים"- או בקיצור, תנ"ך.✨
🔶 מתי התבצעה חתימת התנ"ך?
חתימת התנ"ך התבצעה בתקופת אנשי כנסת הגדולה.למה דווקא אז?התנ"ך כולו הוא קדוש ונכתב ברוח הקודש! ובספרים האחרונים של התנ"ך אנשי כנסת הגדולה חשבו בכובד ראש אילו ספרים כן להכניס לתנ"ך ואילו לא. כלומר, אילו ספרים קדושים מספיק בשביל להכנס אל ספר התנ"ך! כלומר כל ספר שנכנס לתנ"ך נכנס מפאת חשיבותו וקדושתו.התכנים שנכנסו לתנ"ך הם לא רק מספרים את קורות העם שלנו, אלא הם נכתבו ברוח הקודש ומכילים דברי נבואה! "חמשה דברים היה המקדש האחרון חסר מן הראשון ואלו הן אש וארון ואורים ותומים ושמן המשחה ורוח הקודש.."מאז תקופת בית שני אנחנו חסרים את רוח הקודש והנבואה. ולכן כשפסקה הנבואה לאחר מות הנביאים האחרונים (חגי, זכריה ומלאכי) אז גם נחתם התנ"ך. (ולכן גם אירועי נס חנוכה לא מוזכרים בתנ"ך כיוון שהם התרחשו לאחר שפסקה הנבואה)לא רק שהבחירה של אנשי כנסת הגדולה אילו תכנים ייכנסו לתנ"ך או לא היתה מבוררת ולאחר מחשבה ודיונים בין גדולי ישראל! אלא התנ"ך נכתב בקדושה. אנחנו חיים בדור שבו אין רוח הקודש שורה עלינו כמו שהיה בימי התנ"ך ואין נבואה, ולכן אין אנו רשאים להוסיף לתנ"ך עוד יותר ממה שכתוב בו.ובע"ה שנזכה לגאולה השלימה ולרוח הקודש שתשרה עלינו כמו בימים ההם.
🔶 אבל התנ"ך מספר את ההיסטוריה של העם שלנו, למה לא להכניס לשם גם כל ימינו?
לעניין השאלה הזאת, מדוע לא להמשיך את התנ"ך עד ימינו אם הוא מספר את ההסטוריה שלנו יש שתי תשובות: אחת, היא העובדה שאין רוח הקודש ונבואה בימינו, ולכן אנחנו לא רשאים להכניס שום דבר.
ותשובה שנייה היא שהתנ"ך, והתורה בפרט, הם לא ספרי הסטוריה! אלא הם באים ללמד אותנו משהו מעבר לקורות העם שלנו.הם מורים לנו דרך חיים! לכן אין מוקדם ומאוחר בתורה- כי התורה לא באה לספר לי מה היה בדיוק ובאיזה סדר כרונולוגי, היא באה להורות לי איך לחיות!
הנביאים והכתובים- מעבר לסיפור ההסטורי שהם מספרים לנו אנחנו לומדים מהם לחיים שלנו, מעבר להסטוריה! לכן ההסתכלות על התנ"ך לא צריכה להיות רק כספר היסטורי. אלא צריך ללמוד בצורה שבה אני רוצה להבין מה התנ"ך מנסה להגיד לי.מה כל מילה, אות, או שינוי בסדר הכרונולוגי באים ללמד אותי!הרי ברור שלא את כל קורות עם ישראל באותה תקופה הכניסו לתנ"ך ויש דברים שהושמטו מהתנ"ך וכן ניתן לגלותם באמצעות ממצאים הסטוריים.למה? למה לא לספר את כל הסיפור?כי התנ"ך הוא ספר קודש, הוא לא רק ספר תיעודי.וכשאנחנו ניגשים אליו צריך להסתכל עליו וללמוד ממנו גם ובמיוחד באופן הזה.
🔶 איך החליטו אילו ספרים ייכנסו לתנ"ך ואילו לא?
ההחלטה אילו ספרים ייכנסו לתנ"ך ואילו לא התבצעה בחתימת התנ"ך ע"י אנשי כנסת הגדולה, ובהחלטה זו הם בעיקר היו צריכים "להכריע" על הספרים בכתובים. הסיבה האם להכניס ספר או לא היא נסובה בעיקר על עניין קדושת הספר או הסיפור. סיפור שעוסק בהרחבה על עבודה זרה עצמה או עלול לייצג כפירה, סביר להניח שלא נכנס לתנ"ך. (יש דעה שאומרת שלכן לא מובא תהליך ה"חיפוש" של אברהם אחר אלוהים, כדי לא להביא דעותיהם של עובדי ע"ז).
מקווה שהצלחתי לכוון לשאלתך😊יישר כוח!אפרת