ש.
דבר ראשון אשריכם ממש באמת מצילי נפשות ...מאז הרצח של אהוביה נהיה לי דעות שונות ואני גם לא מפחדת להגיד אותם אבל כל הסביבה שלי נלחצת מהדעות ה"קיצוניות" שלי וההורים שלי בכלל ... ברגע שביקשתי מהם לעבור לאולפנה עם הדעות האלה הם ישר אמרו לא ! הם דיברו עם דודה שלי שלמדה שם לפני 10 שנים והיא אמרה להם לא לשלוח אותי כי אני מקבלת את כל עם ישראל ויש לי אהבת עם ישראל מטורפת לכל חלק מהעם ובאולפנה הזאת הם סגורים רק על המגזר הזה ולא מקבלים אף אחד - עכשיו זה נכון לחלוטין אני חולה על כל אחד מהאחים שלי בעם ישראל אבל אני יודעת שהאהבה שלי תישאר ואני יודעת שיהיה לי טוב באולפנה הזאת וההורים שלי לא מסכימים לבדוק אפילו ... יצא ארוך אבל אם תוכלו לעזור אני אשמח
ת.
שלום לשואלת היקרה!🙂 טוב שאת שואלת; באמת זה מצב לא הכי פשוט, ואני שולח כוחות וממש מקווה שהתשובה תוכל לעזור לך.✨
לפני שנגיע לשאלה של "אני מול ההורים", קודם כל בואי נברר האם מצד עצמך המעבר הוא באמת צעד שנכון בשבילך ואת בטוחה בו. בחירת מקום לימודים היא החלטה מאוד משמעותית, וצריך תמיד לפעול מתוך הרבה מחשבה ושיקול דעת. במיוחד במקרה שלך, שמדובר על עזיבה של מקום אחד כדי לעבור למקום אחר – שזה דבר שיכול לעורר קשיים אחרים.
נסי לחשוב עם עצמך ביישוב הדעת: עד כמה קריטי לך לעבור לאולפנה שההשקפה שלה דומה לשלך? ברור שזה יותר נעים להיות במקום כזה, ויש לזה יתרונות – אבל יכולים להיות בזה גם חסרונות וקשיים: פרידה מהחברות ומהסביבה המוכרת, הסתגלות למקום חדש וחברות חדשות, וכן הלאה. תמיד יהיו חילוקי דעות בינינו לבין חלק מהסובבים אותנו, ולפעמים כדאי לשמור בלב את הנקודות ששנויות במחלוקת, ולדבר על הרבה דברים אחרים. הצפה של הנושאים שמעוררים ויכוחים לא כ''כ טובה, וגם מיותרת. אם את חושבת שההדחקה מלהעלות את הנושאים האלו ולהביע את דעתך תיצור אצלך הרגשה לא טובה, אז את יכולה להעלות אותם או לומר מה שאת חושבת אם הם כבר עולים – אבל בצורה רגישה וחכמה, כזו שתביא לויכוח בונה ולא לריבים והתנצחויות. אם זה יהיה כך, תוכלי דרך זה גם לברר ולחדד יותר את הדעות שלך, ולבחון אותן יותר לעומק מול טענות אחרות.
אני מציע שלא תסמני את האולפנה שלך כ''אולפנה שחושבת אחרת ממני ולכן אני לא יכולה להיות בה''. זו אולפנה טובה, שבחרת בה וכנראה שהיא מתאימה לך; גם בהשקפה היא מתאימה לך בכמעט כל הנושאים חוץ מדבר אחד או שניים, ואם לא תשימי את הפוקוס דווקא על הדברים האלה, זה פחות יפריע לך, ותוכלי להמשיך ללמוד שם בשמחה ובכיף.✨
ובלי קשר לשאלה של המעבר – כמה מילים לגבי עצם עיצוב ההשקפה. זה דבר נפלא שאת מגבשת לעצמך דעות והשקפה משל עצמך; אבל מצד שני, הרבה פעמים טוב להתייעץ על זה ולשמוע גם דעות אחרות. זה לא בא על חשבון הדעה שלך, אלא להפך – זה יכול להעשיר אותה ולעשות אותה מדוייקת יותר. הרבה פעמים הדעות שלנו מתעצבות או משתנות בעקבות הרגשות שלנו, שיכולים לגרום לטלטלה – כמו המקרה העצוב שהזכרת; אבל צריך לזכור שהרגש והשכל הם שני דברים שונים, ולא למהר להחליט ולתפוס עמדות, במיוחד אם הן כאלו שנחשבות קיצוניות – לפני בירור שנעשה מתוך יישוב הדעת.
גם לגבי עצם ההשקפה וגם לגבי העניין המעשי של המעבר (אם אחרי מחשבה תחליטי שאת בכל זאת רוצה לעבור) – אני מציע שתנסי ליצור שיחה נינוחה ופתוחה עם ההורים;☕ לא מתוך לחץ לשכנע, אלא מתוך מטרה שכל אחד ישמע מה יש לאחר לומר, להקשיב בנחת ולנסות להבין. מתוך זה תוכלו יותר להגיע להבנה הדדית ואולי גם להסכמה.✨ אם ההורים שלך לא כ''כ פתוחים לשמוע, כמו שנראה מדברייך, כדאי לחשוב על איזו הקדמה לשיחה - לומר להם שחשוב לך לשמוע בנחת ובצורה מסודרת למה הם מתנגדים, אבל גם לך חשוב שהם יקשיבו לשיקולים שלך. אולי הקדמה כזו תפתח את הלב לקראת השיחה.🤍
במידה וההורים ממש לא פתוחים לשמוע - אפשר לנסות לכתוב להם מכתב , או להתייעץ עם דמות חינוכית שנוח לך איתה (מחנכת, מורה, יועצת), ואולי היא תוכל להציג בפניהם את הדעה שלך, באופן המתאים שהיא תראה לנכון. כמובן שתוכלי גם להתייעץ איתה על עצם המעבר והאם הוא כדאי לדעתה.
זכרי שההורים שלך אוהבים אותך ורוצים בטובתך, ואין סיבה להתייחס לזה כאילו יש כאן 'מלחמה' ביניכם; יש ביניכם חילוקי דעות, וזה לגיטימי, והדרך הנכונה לנהוג בכאלו מצבים היא לשוחח בנחת☕ ולהגיע להבנות משותפות.
מקווה שבאמת תצליחו להגיע להבנה משותפת, ושיהיה לך הרבה הצלחה במה שתבחרי לבסוף.✨
שאי ברכה,🌱 שלמה