ש.
שאלה קצת מוזרה אבל לא נורא
אני ילדה יותר גדולה (פיזית) מהסובבים אותי ואני תמיד מרגישה שונה וששופטים אותי. תמיד מרגישה רע עם עצמי ואני יודעת שאהבה עצמית זה תהליך ואני באמת עובדת על עצמי ועל לנסות לחסום את המחשבות האלו אבל תמיד בתוכי אני עדיין מרגישה ככה.
הרבה פעמים אני אפילו מוציאה את עצמי מהחברה, לא רוצה לבלות כדי שלא ישפטו אותי ואני יודעת שזה מטומטם אבל פשוט כל כך קשה לי. אני כל החיים שלי מרגישה ככה (אני בת 16) ופשוט בא לי להיות רגילה ונורמלית.
וזה ישמע עוד יותר מוזר.. עם כל החברות שלי בנים מתחילים איתם וואלה לא בא לי שכולם אבל שמישהו ישים לב אלי ולא רק בתור חברה של × וכו
ת
שלום לשואלת היקרה!
שמחה ממש שאת משתפת ולא נשארת לבד עם ההרגשה הזו.
את מעלה נקודות טובות (ולא מוזרות או מטומטמות בכלל!) שאני מאמינה שנוגעות לכל אחד ואחת מאיתנו, כל אחד במקומו הוא.
אני אתחיל בלציין שאת מדהימה! זה ממש משמח לשמוע שאת מבינה שאת צריכה לאהוב את עצמך.
אני אנסה לחדד בתשובה כמה נקודות שבעז"ה יעזרו לך.
* תיארת מצב שבו את מרגישה ששופטים אותך בחברה- לצערנו את החברה אי אפשר לשנות ולכן המפתח הוא באמת שינוי בהסתכלות שלנו. יחד עם זאת-האם תמיד שאת מרגישה ששופטים אותך באמת זה מה שקורה? אני לא חלילה רומזת שאת מדמיינת, אבל נסי לחשוב-האם באמת שופטים אותך תמיד? או שאולי את רגילה למבט ביקורתי מהסביבה ולכן את מפרשת דברים בצורה כזו? ייתכן שבאמת יש אנשים שמתבוננים עלייך בביקורת, אבל ייתכן וחלקם לא. התחושה שכולם שופטים אותי היא תחושה קשה ולא תמיד מוצדקת, וחבל שתסבלי מהמחשבה הזו לשווא. נסי לסנן לעצמך את התחושה הזו.
*"אני מנסה לחסום את המחשבות האלו ולא הולך לי"- אם את מרגישה רע, המחשבות צפות באופן טבעי ולכן כל זמן שאת מרגישה רע עם עצמך-את גם תחשבי ככה. נראה לי שכדאי לברר את מקור התחושה הרעה-את לא אוהבת את המראה שלך? את התחושה שאת חריגה? את התגובות של אחרים? אולי משהו אחר?
אחרי שתשימי את האצבע על הנקודה השורשית שהכי כואבת לך, תוכלי לנסות להתחיל לטפל בה בצורה ממוקדת. נסי כל פעם שעולות המחשבות,לא לעצור אותן אלא לשאול-מה קרה שפתאום רע לי? ככה בעז"ה תוכלי להבין יותר לעומק מה גורם לך לתחושות האלו.
*אני מוציאה את עצמי מהחברה כדי שלא ישפטו אותי- נשמה! כאב לי לשמוע שכך את מרגישה. תכף ניגע בנקודה שאולי תסייע לך באופן קצת יותר מקיף, ובכל זאת משהו ספציפי לנושא הזה. אם את יודעת שמשהו יעשה לך טוב, יגרום לך להנאה או יוסיף לך משהו-אף מחשבה מיותרת של אף אחד לא אמורה לגרום לך לוותר עליו. זה ממש קשה, אבל אני מציעה לך כן לנסות, אפילו מדי פעם, כן לצאת.תתחילי במסגרת של חברות קרובות,שמטבע הדברים פחות שופטות, וכשתתחזקי בעז"ה תוכלי גם לצאת ולקחת חלק במעגלים רחבים יותר.
*איך מתחילים לאהוב את עצמנו?
אני מאמינה שכאשר אדם בטוח בעצמו ויודע שהקב"ה אוהב אותו, ושהוא קריטי בעולם הזה, אז מגיעה האהבה העצמית באופן טבעי.
נשמה! הקב"ה אוהב אותך, והוא צריך אותך פה בעולם בשיא הכוח שלך. את משמעותית! אל תשכחי את זה.
ואני אחדד בעניין הבטחון העצמי- כשאנחנו בטוחות בעצמנו, אנחנו בטוחות ביכולות שלנו ובתכונות הטובות שלנו. בטחון עצמי הוא הידיעה שהנקודות החזקות שבי-הן שלי ואני יכולה לסמוך עליהן. להיות בטוחה בעצמי זה לא להיות מושלמת, אלא לדעת שעם מה שיש לי-אני יכולה להיות סופר משמעותית. נקודה נוספת חשובה-להיות בטוחה בעצמי זה לא להיות תלויה בחוות דעתם של אחרים. וודאי שפידבק חיובי זה דבר משמח ואפילו נחוץ, אבל אנחנו לא חיות בשביל זה/בגלל זה.
אז איך עושים את זה?
כמו שציינת,זה תהליך מורכב, אבל הוא מתחיל בלהכיר לעצמך את הטוב שבך. שבי עם עצמך ותחשבי על החוזקות שיש בך, על התכונות הטובות.אם את מתחברת לזה-תכתבי לעצמך. תשנני לעצמך שאת טובה ותזכירי לעצמך את זה במיוחד כשאת בחברה שבה את מרגישה ביקורת. אני לא מבטיחה קסם,אבל באופן טבעי אדם שמרגיש טוב עם עצמו-בדרך כלל יקרין את זה החוצה וזה ישפיע בעז"ה.
*בנים- ציינת שבנים פחות מתעניינים בך, בניגוד לחברות שלך. כאמור,את החברה אי אפשר לשנות, אבל אני מאמינה שכשאת תרגישי טוב עם עצמך- את תראי שהיחס של אחרים כלפייך מתחיל להשתנות.
*תעשי לעצמך טוב- נשמע קצת שטחי,אבל לפעמים שינוי חיצוני עוזר לנו להרגיש שהתחלנו תהליך חדש עם עצמנו. אם זה יעזור לך,נסי למשל לשנות משהו במראה שלך (סטייל של בגדים, תסרוקת שונה אם בא לך) או אולי תחליטי לפתוח התחביב חדש,משהו שתמיד רצית לעשות והרגשת שזה לא מתאים.ככה אולי תרגישי שאת יוצאת לדרך אחרת.
*תפילה- להתפלל זה תמיד טוב:) דברי עם הקב"ה בפשטות על הרגשות שלך, תתפללי שתצליחי לראות כמה את מדהימה וכמה טוב יש בך, תבקשי ממנו כוחות להתמודד. כמו שציינתי-הקב"ה איתך תמיד!
*שיתוף- נקודה אחרונה חביבה וחשובה מאוד. שתפי אנשים שקרובים אליך בתחושות שלך. לא טוב להרגיש רע עם עצמך ולהישאר עם זה לבד. אם יש לך משפחה/ חברות קרובות/ מחנכת או מורה אחרת/ מדריכה שתרגישי בנוח לשתף-זה יהיה מעולה! תמיד טוב לקבל עצות מאנשים שמכירים אותך מקרוב.
אם את מרגישה צורך ללכת ולהיעזר בייעוץ מקצועי-אני מזמינה אותך לעשות זאת! יש לאנשים רתיעה מהנושא הזה,אבל לפעמים ייעוץ מאנשים מומחים יכול לעזור מאוד.
מקווה שהצלחתי לעשות קצת סדר במחשבות.
אם יש לך שאלה/תרצי לחדד משהו-אל תהססי לפנות שוב:)
בהצלחה בכל אשר תפני!
רוני