היי, הצטרפתי לפני כמה זמן למדרשה הוירטואלית של בשביל הנשמה.מדרשה ממש ממש מדהימה ואני מרגישה שאני מקבלת משם הרבה.הכרתי משם מישהי שהפכה להיות חברה ממש ממש טובה שלי, אנחנו כל היום מדברות בווצאפ ולפעמים גם שיחות וידאו וכזה..היא ממש ממש ממש מדהימה וממש כיף לי איתה!אבל אני לא יודעת למה זה מרגיש לי כאילו אני סוג של חייבת לדבר איתה כזה, ואז יוצא שאני כל הזמן שולחת לה הודעות ויכול להיות שאני חופרת לה ושלא נעים לה להגיד לי או משו כזה, כי גם שאלתי אותה פעם והיא אמרה שזה אחלה ושכיף לה איתי, אבל קשה לי להאמין לה כי יוצא שאני ממש חופרת לה ומשתפת אותה כמעט בהכל ואני לא יודעת אם היא בכלל רוצה את זה או שאני סתם מציקה לה..לא יודעת אם מה שכתבתי נחשב שאלה, אבל אני אשמח לעצות ממכם❤️
הי יקרה,קודם כל איזה כיף שאת דואגת לנשמה שלך ומקבלת הרבה מהמדרשה.
הצגת בשאלה שלך הרבה את המקום שאת מודאגת ממה החברה שלך חושבת, אם זה מציק או מעיק עליה.אני הולכת בתשובה בכלל לא להתייחס לחברה שלך.. אני מרגישה ממה שאת כותבת שהנקודה פה היא מול עצמך ושאם נברר אותה, אז נראלי זה לברר לך את העמדה שלך מול חברה שלך בצורה יותר בהירה, ואיך את מול זה.
🌸 מול עצמך
אני רוצה להתייחס פה למשפט שכתבת שמתמצת בעיני את כל מה שנדון בו אחרי: "זה מרגיש לי כאילו אני סוג של חייבת לדבר איתה..."אני שומעת שזו חברות טובה מאוד, וזה דבר מדהים וגדול מאוד. לא כל יום זוכים לחברות טובה, שאפשר לפתוח את הלב ולהביא את מי שאתה באמת. מה שכן, גם בחברות טובה (כמו כל דבר בעולם הזה.. ) צריך גם גבול. זה טוב מאוד , וגם מקל מאוד שיש מישהו לשתף, אבל חשוב גם לדעת לפעמים להיות מסוגלים לשמור דברים לעצמינו, שישארו דברים שהם פנימיים ושלנו.ממה שאני שומעת, דווקא בגלל שזו חברות טובה שיש לה הרבה פתיחות, חלק מהקיום שלך מתקיים דרך השיחות עם החברה שלך. זאת אומרת שיש לך משהו בתוכך שתלוי בדיבור הזה עם החברה שלך, ולכן את מרגישה שאת חייבת לדבר, שאת לא יכולה בלי זה. תשאלי את עצמך האם כל פעם שאת רוצה לשתף אותה במשהו או לשלוח לה הודעה זה באמת מה שאת רוצה או שיש פה הפרזה , ובאמת יש לך רצון גם לשקט עם עצמך ולשים את החברות בעוצמה יותר מתונה. אני חושבת שהתחושה הזו שאת 'חופרת' או 'מעיקה' לא תיהיה שאת תהי בחברות הזו בגבול שמתאים לך. כי תרגישי שאת עושה את זה ממקום מדויק ונכון לך. תנסח להיות קשובה ללב שלך ולאותות הכי קטנים בכל מה שקשור לחברות. בסוף אנחנו יודעים הכי טוב מה טוב לנו..
🌸 למתקדמים
בפסקה הבאה אני מציגה פה דבר עמוק מאוד, שאם זה גדול עליך פשוט תתעלמי ואל תתייחסי אליו כי זה עלול לסבך אותך ולהביא למקומות לא מדויקים. לכן את כל מה שאכתוב כאן אני ממליצה לשאול את עצמך רק עם מבוגר שאת קרובה אליו כמו אמא או מחנכת.
באופן כללי דברים שאנחנו ממש נזקקים אליהם באופן תלותי כמעט תמיד זה אמור לעורר בנו סימן שאלה. לא ממקום מבקר ושיפוטי מול עצמינו. אלא ממקום מברר , להבין מה התלות הזו נותנת לי ואין אני יכולה לספק לי את הצורך הזה באופן אחר. לכן ממליצה יחד עם דמות המבוגר להבין מה בשיחות האלו כל כך נותנות לך וממלאות אותך. לא חייב גם תשובה במיידי. לאט לאט לברר עם עצמך..שיהיה לך הבנה מה בדיבור הזה כל כך נותן לך חום וקיום, תחשבי איך זה יכול להגיע מעוד מקומות פנימיים (כתיבה, תפילה.. ממש אישי ומשתנה לכל אחד) ואיך זה לא חייב לבוא רק דרך החברה שלך. זה בריא מאוד שאדם יודע להיות גמיש ולהעניק לעצמו את צרכיו בכל מיני צורות.
אני מרגישה שאחרי ההתבוננות הזו מעכשיו לאט לאט תראי כמה נכון לך לדבר כל הזמן עם החברה. זה לא אומר לחתוך את הקשר. אבל לדעת באיזה גבול יהיה לך טוב ובריא להיות איתה בקשר, ומתוך כך בעזרת ה' תדייקו את עצמיכם ותפרחו לחברות מיוחדת ומחברת .
חשוב לי לציין שזה יכול להישמע מבהיל .. בכלל שאלת שאלה אחרת ופתאום הפלתי עליך תיק ... רק חשוב לי לציין שבערך בגיל שלך עברתי חוויה דומה, וזה קורה המון בגילאים שלך. הכל בסדר. זה חלק מההתבגרות ועוברים שלב לשפה פנימית עמוקה יותר.
בעזרת ה' שיצא מכל הדבר הזה רק לטובה, שתגדלי ותדייקי את עצמך, ושתזכי להיות טובה לעצמך.
לעוד שאלות ותהיות בעניין, רננה