אני אחות שכולה (אחותי הגדולה נרצחה...), חשבתי על זה ... האם שיבוא המשיח, ויהיה תחיית המתים, אחותי תחזור בגיל שבו נרצחה או בגיל שבוא היא אמורה להיות?? ( שאלה טיפה מסורבלת.. מקווה שתבינו ותוכלו לענות:)
שלום לשואלת היקרה, ממש כואב הלב לשמוע...💔 איני יודע לפני כמה זמן זה קרה, אבל בטח הזיכרונות ממשיכים ללוות אותך, ואני מקווה שאת מצליחה להתמודד עם האתגר בגבורה💥.
את מעלה שאלה טובה ומעניינת, והאמת היא שחיפשתי הרבה ולא מצאתי מקור שמתייחס בפירוש לשאלה הזו. בספר 'אמונות ודעות' של רב סעדיה גאון ישנו מאמר בנושא תחיית המתים, ושם הוא כותב כך: "ו[השאלה] הרביעית: אם יכירום אנשי ביתם וקרוביהם מן החיים? ואומר, כי הנביאים והרועים והנסיכים כשמתחייב שיכירום בני האדם, יתחייב לעמת זה שיכירו קצתם את קצתם ושיחובר כל אדם אל שבטו". כלומר, המתים ייראו באופן כזה שיאפשר לאנשים להכיר אותם, ולכן נראה שמי שנפטר לפני 3000 שנה לא ייראה כמו אדם בן 3000, אלא כמו שהיה בזמן שנפטר. מצד שני, לא בהכרח שמי שנפטר כשהיה ילד גם יקום לתחייה באותו הגיל (מה שיכול ליצור מצב מוזר כמו אח קטן שנהיה אח גדול), אלא יכול להיות שהוא יקום בגיל מבוגר יותר.
אני לא חושב שיש בזה כלל מדויק; העיקרון הוא שפערי הגילאים לא ייראו כמו שהם היום, אלא תיווצר התאמה בין כל החיים והמתים שיקומו, באופן כזה שהם יכירו אלו את אלו והמשפחות תתאחדנה בצורה נורמלית ובריאה.
לדעת רב סעדיה גאון ועוד הרבה אחרים, לאחר תחיית המתים החיים יהיו נצחיים, וממילא אפשר להבין שכל מושג ה'גיל' לא יהיה קיים אז באותו האופן שבו הוא מתבטא כיום. לא נוכל בדיוק לדעת איך זה יהיה, אבל מה שבטוח הוא שהקב''ה יסדר את העניינים כך שהמצב של כולנו יהיה הכי טוב ומתאים שיכול להיות.
מעבר לעצם המענה לשאלתך, אני רוצה להוסיף נקודה חשובה. האמונה בתחיית המתים היא דבר חשוב מאוד ומעיקרי האמונה, וממש יפה שהיא קיימת אצלך בצורה כה ממשית ומוחשית. אבל, לא כדאי להתמקד בה כמקור הנחמה העיקרי. תחיית המתים היא מאורע עתידי, שאיננו יודעים איך ומתי יהיה, ולעומת זאת אנחנו בינתיים חיים פה בעולם שלנו, במציאות המוכרת, ובה אנחנו חווים את החוסר שנוצר כתוצאה מאדם יקר וקרוב שאיננו עוד איתנו. כדי להתמודד בצורה נכונה ובונה עם החלל שנוצר בחיינו, עלינו להתמקד בחיים עצמם - כפי שהם עכשיו, ולא לתלות את נחמתנו רק בתקוות רחוקות; עלינו להכיר בכך שהמציאות השתנתה, שהחיים מעתה לא יהיו בדיוק כפי שהיו בעבר, ועם כל זה - לשאוב אמונה וכוחות מתוכנו ומתוך הקשר לה' יתברך, מתוך הלכידות המשפחתית והקהילתית, ומתוך הזכרון של מי שהיה ואיננו - לא זיכרון מדכא, אלא זיכרון מעצים ומחזק, שמעודד אותנו להמשיך את דרכו ולהוסיף אור וטוב בחיים ובעולם🌷.
המשיכי את החיים בעוז ובשמחה, ובע''ה עוד יגיע הרבה אור✨.
מאחל לך ולמשפחתך שלא תדעו עוד צער, ונראה במהרה בנחמת ציון וירושלים🍃.
שאי ברכה🌱, שלמה