היי תותחים!! אתם לא מבינים כמה הפלטפורמה הזאת עוזרת לי!!אז לשאלה- ההורים שלי אנשים מדהימים שאני מעריכה מאוד, וגם יחסים לבנות בגיל שלי אני בקשר ממש טוב איתם ב''ה:)אבל יש איזה משהו שמציק לי- 2 האחים הקטנים שלי פשוט עושים מה שבא להם! הם בני 10 ו6 אומנם לא ענקיים אבל מספיק גדולים בשביל לעשות פעולות בסיסות כמו לסדר אחריהם את הצעצועים שלהם, לפנות את הצלחת שלהם (!) מהשולחן, לשים לעצמם מים בכוס וכו' אבל הם לא עושים שום דבר מזה!!ולהורים שלי פשוט לא אכפת! הם מתחצפים אליהם בלי גבול! אז התחלתי טיפה להעיר על זה.. בהתחלה היה הכל ברוח טובה ובצחוק כזה.. צחקנו על הרבה ואמרתי שאני אוכל בעתיד לעזור לאנשים לחנך כי אני כבר מנוסה בזה ודברים כאלה.. אבל לאחרונה זה התחיל להיות ממש קבוע כי יש כל כך הרבה דברים שמפריעים לי בקשר אליהם! וכבר פחות מצחיק...ובאמת יצא לי לחשוב אולי זה לא בסדר מה שאני עושה.. ההורים שלי חכמים מספיק כדי לדעת לחנך את הילדים שלהם ואולי אסור לי להעיר להם בשום צורה..אז בעצם השאלה שלי-*מותר לי בכלל להעיר להורים שלי? אפילו אם זה בצחוק?*מה יש לי לעשות בתור אחותם כדי לעזור בלי קשר להערות להורים?
היי מהממת ויקרה💓איזו מדהימה את! כמה רגישות ורצון להיטיב יש לך, ואיזה זכות עצומה שיש לך קשר טוב עם ההורים.
את מציגה פה התנגשות בין שני רצונות, מצד אחד דאגה לאחים שלך ורצון שהם יתחנכו, ומצד שני הבנה שאת סה"כ אחות, ורוצה גם לכבד את ההורים שלך. אני מרגישה ממה שאת אומרת שבאמת יש לך רצון להיטיב, זאת אומרת רצון לעשות טוב לאחים שלך ולבית בכלל. מתוך הנקודה הזו אני מזמינה אותך לפעול. האמת שאפשר לגשת לזה בצורות שונות, ודרך צחוק זה פתרון יצירתי ויפה . הבעיה שאם זה לא עובד מהשורש בדרך כלל באיזשהו שלב זה או כבר קשה לשמוע, או מאבד את הצחוק והופך לעצבים...לכן אני מרגישה שיש מקום לפעול בשתי תנועות- דיבור, ושחרור.
🌸 דיבור
כמו שנשמע לי את מתארת איזה מקום שלא כועס ומתריס אלא רוצה טוב. לכן לשאלתך כל עוד זה מהמקום הזה מותר לך לדבר. כמובן בכבוד אבל מותר לשתף תחושות מתוך מקום של רצון לשיפור. אני מציעה לך ללכת לדבר עם ההורים באמת בלב פתוח, לטובת האחים ולטובת כל המשפחה. זה מצריך המון ענווה, לבוא ממקום מדויק. תחשבי מראש מה בדיוק תגידי ובאיזה תזמון (לא באמצע הלילה שההורים גמורים😉). ברגישות, לא בדרמה מידי ("יש לי משהו מאוד חשוב לדבר איתכם.." ). אלא להסביר את הרצון - שיהיה טוב בבית ואיך לדעתך אפשר לשפר.
🌸 שחרור
בתור אחת שהיא הכי קטנה בבית, אני בחוויה שלי הרגשתי שלפעמים באמת מתסכל שלא רק שיש הורים, אלא יש לך עוד כמה אחים שמנסים להיות כמו ההורים שלך..אני חושבת שאחרי שאת מדברת עם ההורים, אולי את יכולה גם לנסות לעשות שיחה כזו גם עם כל אחד מהאחים , אם את מרגישה שזה שייך. לנסות מתוך מקום שיהיה טוב בבית לדבר גם איתם.אבל אחרי כל זה אני מציעה לשחרר.. לשחרר את ההערות המתמשכות ואת המקום שלך לחנך. את החלק שלך נתת, ומפה והלאה תזכרי שאת רק אחות/בת - האחריות לחנך היא לא עליך. ההערות האינסופיות רק מפצצות ולא נשמעות.. תזכרי מה מקומך ומה היכולות שלך בתוך זה.זה עבודה לא קלה, בטח שזה בבית וזה מוצף לך מול הפנים כל הזמן. אני מקווה שדברים ישתפרו, וגם אם לא אז לאט לאט תסכימי לעצמך לאהוב ולקבל מהבית גם ככה, גם אם הוא לא מושלם. לחיות בשלום שמה שיכולת עשית, ומה שלא לא... וב"ה יש הקב"ה בעולם שמנהל ומסובב הכל ...
ונקודה אחרונה. אני מניחה שאם את פוגשת את זה עכשיו בבית, ככל שתגדלי את תפגשי סיטואציות כאלו (של דברים שמפריעים לך וכו') במקומות אחרים. מזמינה אותך לקחת את זה כהזדמנות להיות במקום שמצד אחד משחרר, ומצד שני לוקח את העוצמה שלו לטוב, בניה ואור (ולא מבקר.. )🙌🏻
זהו נשמה טובה, הלוואי שהטוב והאור שלך אכן יהיו מקור לשפע וטוב בבית ובכל מקום שתמצאי בו..בהצלחה רבה❤️רננה