ש.
אח שלי התגייס לא מזמן וניראלי שהצבא מדרדר אותו, פתאום יוצא לשוק חמישי בלילה, שם שירי ראפ ודברים שהם לא מתאימים לבייניש המתוק שהיה עד עכשיו..
מה לעשות? להגיד לו על זה משהו?
ת.
שלום לך!
איזה אחות טובה את! מדהים לראות איך שאכפת לך מאח שלך!
💂♂️ את מספרת שנראה לך שהצבא מתחיל לדרדר אותו, זה נשמע לא נעים, אבל גם מאוד הגיוני. בצבא נחשפים להרבה אתגרים חדשים ולעולמות חדשים שלא הכרנו לפני כן, וזה עלול לערער את היציבות הדתית שהיתה לנו לפני כן.
כדאי לך לדעת, שהרבה פעמים זה רק שלב אחד כחלק מתהליך של יציאה מהמסגרת המסודרת אל העולם הרחב. עבור חלק גדול מהאנשים השלב הבא הוא חזרה אט אט אל החיים הדתיים שהיו לפני כן, מתוך רצון, מודעות ובחירה.
❔ מה לעשות? מה אפשר לומר לו?
אני לא מכיר את הקשר שלך עם אח שלך, אבל אני יכול לומר לך שבדרך כלל אנשים לא שמחים לשמוע ביקורת, בטח לא בצורה ישירה.
כנראה שאח שלך מודע למצב שלו, אולי אפילו קשה לו עם זה, אבל הוא עדיין ממשיך לעשות דברים שנראים לא מתאימים למי שהוא היה לפני כן.
🌱 הכי טוב שאפשר לעשות במצב הזה, הוא להמשיך לאהוב אותו כמו לפני כן, קודם כל לקבל אותו כאח, ולדעת שזה העולם שלו, והבחירות שלו הן דבר שייך רק לו ולזקב''ה.
🌱 לצד זה, את יכולה כמובן בעדינות להתעניין, לשמוע איך הוא מרגיש עם הצבא. את יכולה לשאול אותו 'איך הולך לו' בצבא, לשאול אם יש לו חברים שמגיעים מרקעים אחרים ואיך הוא מתמודד עם המפגש. את יכולה גם לשאול אם קשה לו עם העומס בצבא, או אם יש דברים אחרים שקשה לו איתם.
👵 חשוב לשים לב לא להפוך להיות הפסיכולוגית שלו, אלא לבוא ממקום של אחות שמתעניינת בעדינות, בלי לנסות לחדור למרחב הפרטי של אח שלך.
🌱 עצם המוכנות להקשיב יכולים לאפשר לו להיפתח ולספר לך מה עובר עליו, ואולי משם הוא ימצא כוחות להתמודד ולחזור לעצמו. אולי תגלי שגם לו קשה עם זה, והוא רוצה שתהיי שם לצידו.
יכול להיות גם שתגלי שטוב לו עם זה או שהוא אדיש למצב, וגם זה בסדר. כמו שאמרנו, את לא אחראית לבחירות שלו, הוא כבר ילד גדול ואחראי לעצמו, גם אם יכולים להיות לכך מחירים כבדים. המחיר של הנסיון לחדור לעולם הפרטי של האחר - גדול הרבה יותר.
🛤 מתפלל שתצליחי למצוא את המסילות לליבו של אח שלך, שתצליחי להיות קשובה שם בשבילו באופן בו הוא צריך אותך.
מוזמנת תמיד לחזור ולהתייעץ עוד.
רועי.