היי קודם שאפו על המיזם האדירר! אוקי יש לי משהו שכבר מציק לי הרבה זמן וכואב לי שאני לא מצליחה לעשות איתו משו.. אני אסביר. עברתי דירה לפני איזה חצי שנה, וזה מאז שהגעתי כזה ניסיתי לראות מה הפעילויות של הנוער וזה ולהיכנס כזה לעניינים, ולהעיר שם את כולם. אממה. כולם שם פשוט מגובשים בקטעע אחרר ואני כאילו לא מכירה אפחד.ת זה ממש ממש מבאס אותי. אני לא מצליחה למצוא את עצמי שם בין כולם ולהתחבר.. גם אם נגיד אני 'אוזרת אומץ' וכזה מנסה להיות שותפה כזה לשיחה גם זה לא עובד לי כי אני בשקט, ולא תורמת למהלך השיחה, כי פשוט אין לי מה לומר לגבי כלוםם... וגם נגיד קראתי את התשובות שלכם גם לכל מיני שאלות בסגנון וזה וכולם כזה אמרו להתחיל לדבר מקום וזה כזה נגיד איפה השמלה שלך, היא ממש יפה וזה אז ניסיתי פעם אבל אז זה פשוט לא התפתח לשום מקום. שאלתי עניתי היא ענתה וזהו סטו. נגמר העניין. בבקשההה תעזרוו ליייי אני חייבת למצוא את עצמיי
שלום לשואלת היקרה!🙂
קודם כל, אני ממש מבין ומזדהה; בעיית ההשתלבות בחברה חדשה היא אכן מאוד מפריעה😕, ורבים מאיתנו חווים אותה בשלב כזה או אחר בחיים.
ראשית, כדאי שתבואי בגישה של שלימות עם עצמך. לא להרגיש תלויה במקובלות שלך בחברה, אלא לשמוח בחיים שלך ובכל הטוב שיש בך כשלעצמך, ומתוך זה לנסות להוסיף לחיים שלך גם את הערך של החברותיות. להרגיש מחוץ לחברה זה אכן לא קל, ובצדק – אבל גם את זה צריך לשים בפרופורציה הנכונה. את לא תלויה בחברה, ולא צריכה להיות מעורה בה כדי לקבל משמעות לחיים או 'למצוא את עצמך'. 'עצמך' כבר בידך; החיים שלך מלאים בטוב, והחברה היא בונוס – חשוב ונחוץ אמנם, אבל אל תרגישי שאת תלויה בו. כך תוכלי להיות יותר בנחת וברוגע בתהליך הזה.
בפועל: השתלבות בחברה היא דבר שעשוי לקחת זמן, ומטבע הדברים הוא גם יכול לכלול אכזבות ותסכולים מניסיונות שלא הצליחו וכד'. אבל עם הרבה סבלנות והשקעה, זה עוד יקרה. אל תתייאשי.💪
הזמן עושה את שלו. אמנם את שם כבר כמה זמן, אבל אם תעלי הילוך, ההשתלבות שלך תהיה מהירה יותר – נסי לזהות בת אחת, שתיים או שלוש, שנראות לך מתאימות לך מבחינת האופי, ונסי להתמקד בהן ולא לפזר את האנרגיות על כולן. דרך התקרבות למישהי אחת יותר קל להיכנס לעניינים, וגם היא גם בעצמה תוכל לעזור לך שזה יקרה. את יכולה להציע לה ללמוד איתה למבחן ביחד, להכין עבודה או מטלה ביחד, וכן הלאה - דברים שמצד אחד לא גדולים מדי (כמו להזמין לבית, שזה מתאים לשלב יותר מתקדם) ומצד שני לא נגמרים רק בשאלה – תשובה.
אם תהיה מישהי שתיראה לך סופר-נחמדה ורגישה, את יכולה פשוט לדבר איתה על העניין הזה בעצמו, ואני בטוח שמבפנים היא תוכל לעזור לך להיכנס לעניינים ולהרגיש בנוח, לשתף אותך בדברים שקורים וכו'. את יכולה גם לפתוח את הנושא מול מישהו שעומד שם בקדקוד, כמו רכז נוער /קומונרית/ מדריכה/ מורה (תלוי במעגל המתאים), וזה גם יכול להיות פתח להתקדמות. זה אמנם יכול להיות קצת לא נעים, אבל שווה את זה.
כתבת שאת לא מצליחה להשתתף בשיח כי אין לך מה לומר. וזה בסדר, לא לכולנו תמיד יש מה לומר, אבל אני מניח שלפחות מדי פעם כן תהיה לך דעה לכאן או לכאן, או אפילו כיווני חשיבה שתרצי לשתף בהם. יכול להיות שההרגשה שאין לך מה לומר מגיעה מעצם התחושה של הזרות, שמכבה את ההתעניינות וההזדהות עם מה שקורה ואת החשיבה על כך; אבל אם תגדירי לעצמך שאת חלק ממה שקורה כאן, ממילא זה יותר יעניין אותך וגם יהיו לך אמירות משלך. במקרים כאלו אני סומך עלייך שיהיה לך את האומץ להשתלב בשיחה באופן טבעי ובלי להתבייש, ובע''ה זה יתפתח.
וכמובן – להתפלל על זה! לבקש מהקב''ה אומץ, יצירתיות, רעיונות, מציאת חן, וכל מה שצריך כדי להצליח בתהליך החשוב הזה✨. כל קושי שאנחנו חווים בחיים הוא מנוף לצמיחה, והחיבור שלנו לקב''ה דרכו מקרב אותנו אל הצד הטוב והבונה שבהתמודדות, וממלא אותנו בכוחות.
מוזמנת לעיין גם בתשובה 3239 https://katzr.net/955567 שתוכל אולי לתת כלים נוספים בעניין.
וזכרי – את טובה תמיד כמו שאת😇, והחברה והחברות רק תרווחנה ממך!💫
מאחל הצלחה רבה, ומוזמנת לספר לנו איך הולך😉
שאי ברכה🌱, שלמה