ש. אהלן, קודם כל תודה רבה! אתם עושים עבודת קודש וזה לא מובן מאליו! יש שאלה שמעסיקה אותי כבר תקופה. לפעמים אני נמצאת בסיטואציה שאני פוגשת מצווה ואני מרגישה משהו פנימי כזה של דחיה. אני אתן דוגמא- תפילה בבוקר או סתם שירי שבת שאני מרגישה שמשהו בפנים לא רוצה את זה, דוחה את זה. אני מרגישה שאותו הדבר מאוס עלי ואני לא רוצה לעשות את זה(כמו לשיר שירי שבת). עכשיו, אפשר להגיד שהפתרון הוא לעשות את אותם הדברים גם בלי שאני רוצה אבל אני לא יכולה לדמיין אותי מתעלמת מאותה הדחיה. זה משהוא ממש חזק שאני לא צליחה להתנגד אליו. אשמח אם תעזרו לי בעניין הזה:) תודה רבה!
ת.
אחות❣️
קודם כל את נסיכה על הרצון להתחבר ולמצוא את עצמך ואת מה שנוגע בך בקודש, לא לוותר על החיבור הפנימי. לכי עם זה ותחפשי עד שתמצאי את הנקודות שמדוייקות לך.
ובקשר לשאלה- אני חושבת שיש שתי דרכים להסתכל על תורה ומצוות. אפשר לראות את זה בתור מלא פרטים נפרדים ואז יש חלקים שאני מתחברת וחלקים שפחות ואולי כאילו לא לעשות אותם..
ואפשר להסתכל על כל התורה הזאת ולהבין שיש פה משהו שלם שבא לעצב לנו את הנפש והחיים, להעלות אותם למקום יותר גבוה ומתוקן ומחובר לאמת גדולה. והשלם הזה מורכב ממכלול של פרטים שהם יחד מגדלים אותנו.
ואם מסתכלים ככה אז גם כשפוגשים מצווה מסויימת שקשה לנו איתה או עוד לא מצאנו את החיבור האישי אליה- מבינים שהיא חלק מהגודל הזה ויותר קל לקיים ולהתגבר על המקום בנפש שכרגע לא מוצא טעם במצווה הזאת.
אפשר להשוות את זה לגוף שלנו- יש בו כלמיני איברים שאנחנו לא מבינים מה בדיוק התפקיד והערך שלהם, כל עולם המדע לאט לאט חושף דברים בגוף האדם. אבל גם מה שעוד לא גילינו בשביל מה הוא- ברור שיש לו ערך וחלק ושהוא חשוב. אף אחד לא חושב לוותר עליו.
אם מצליחים לבנות כזאת הסתכלות גם על התורה והמצוות אז לא מוותרים על אף חלק גם כשעוד לא גילינו מה הערך שלו..
ממליצה לך להסתכל וללמוד על טעמי המצוות ולנטרל חוויות ילדות שאולי גרמו לנו לרתיעה. לפעמים אנחנו נחשפים לחדשות על רבנים שעשו מעשים שמרתיעים אותנו או אנחנו רואים דוסים שמתנהגים בצורה לא מכבדת וכל הדת דוחה אותנו. כדאי לברר עם עצמך מאיפה זה מגיע ובהקשר הזה הספר "היוצאים" ממש מדבר על זה, ממליצה 🙂
בהצלחה!
תהילה לבנון