שלום(: וואלה סחתיין על כל הפרויקט וזה.. מאוד עוזר!!👌 אמממ אז ככה.. אני עכשיו עוד שנייה מסיים שמינית וכל השיח עכשיו של החבר'ה זה איזה ישיבה ללכת ומה הכי טוב גבוהה, הסדר, מכינה וכו'...גם כל הר"מים באים ודוחפים את כולם ללכת לישיבה ולא ישר לצבא וזה די הפך לשיח כזה של כל המחזור.. ודוגרי לא בראש שלי ללכת לישיבה וללמוד כמה שנים ואז ללכת לצבא...כל החיים שלי מתעכבים ואני מתחיל את החיים באיחור רציני מכל השאר.. עדיף לי כבר לסיים צבא, ולהמשיך בחיים..הרב שלי כל הזמן לוחץ עליי לסגור ישיבה לפני סוף שנה ולא מבין למה.. זה בזבוז זמן פשוט..בקיצור, הבנתם נראלי חח. אשמח שמישהו יסביר לי למה לעכב את כל החיים וללכת לישיבה.. תודה רבה!! (:
אהלן, כל הכבוד אחי על הרצון שלך לברר את הנקודה הכ"כ חשובה הזאת! 👍הרבה פעמים אנשים עושים כך וכך כי כולם עושים ולא כי הם ביררו את זה עם עצמם לפני כן, וחבל. בטח ובטח בנושא מהותי כמו לדחות את הצבא וללכת לישיבה, ואם בחור לא יברר עם עצמו קודם כל מדוע בכלל ללכת לישיבה הוא עלול לפספס את כל הפוטנציאל המדהים שקיים בישיבה.
אני בעצמי הייתי במקום הזה. גם מסביבי כולם דיברו על הנושא הזה וכל הר"מים לחצו ודחפו את כולם ללכת לישיבה.אבל לי היה חשוב להבין למה, לא לעשות כי כולם עושים אלא לברר עם עצמי מה יש בישיבה ולמה כ"כ חשוב ללכת לישיבה לפני הצבא. והיום, אחרי הרבה שנים בישיבה אני יכול בהחלט לומר שאלמלא הבירור ההוא שעשיתי לא הייתי מצליח למצות את הפוטנציאל של התקופה בישיבה, לצמוח ממנה ולהפוך למי שאני היום.
אז דבר ראשון, שאפו רציני 👌
ולעניין השאלה, אתה נמצא בתקופה סופר חשובה. תקופת מעבר. תקופה בה אתה בונה ומעצב ביתר שאת את הזהות שלך, את אישיותך, את רצונותיך וחלומותיך. נכון, התהליך ייתכן והתחיל לפני כמה שנים, אבל דווקא כעת בסוף הלימודים קיימת בפניך בחירה, הראשונה למעשה שמשמעותית לחייך ולעתידך ושתלויה נטו בך. דווקא לפני שממשיכים הלאה בחיים חשוב לעצור ולברר.
אז למה ללכת לישיבה בכלל? פשוט כי כשאני הולך לישיבה, בעומק, זה קודם כל ובעיקר כדי לברר מי אני? מה אני? מה המידות שלי? מה המשמעות שלי? בירור גבולות ,בניית אישיות וזהות, איפה עבודת ה' בתוך כל החיים שלי וכו'..הישיבה, בצורה שבה היא בנויה, עם הדיבוק חברים והרבנים, עצם ההימצאות בישיבה במהלך השנה, עצם החוויה שאתה עובר במהלך השנה מתוך התורה, מתוך מקום של תורה - עצם החממה המדהימה הזאת שהישיבה יוצרת - מאפשרת לנו את תהליך הבירור הזה. זה סופר משמעותי!עכשיו אנחנו מבררים ובוחרים איזה חיים אני רוצה לחיות, איפה התורה נמצאת בחיים שלי, איזה בית אני רוצה לבנות.
נכון, בישיבה לומדים תורה ובאנו ללמוד תורה. אבל זה לא רק ללמוד תורה נטו, כי את זה אתה תכלס יכול לעשות גם בבית.ללכת ללמוד בישיבה זה הרבה מעבר למצוות לימוד תורה והעמקה בלימוד, הרבה מעבר לכל מה שלמדת בישיבה התיכונית או בבית - זה לימוד תורה שאשכרה יקבע איך ייראו החיים שלך. התורה נוגעת בנקודות הכי עמוקות של החיים שלנו, היא המהות והדרך שלנו. תורת חיים.
זה מתחיל בנו. על ידי זה שבן אדם בוחר לשבת וללמוד תורה- ולא כי הוא חייב.. ולא כי יש מבחן.. אלא כי הוא בוחר בזה! הוא בעצם מכריז: "אני רוצה שהתורה תהיה חלק מהחיים שלי!".זה אומר שאני רוצה שהמשפחה שלי, הזוגיות שלי, הילדים שלי, וכל מה שאני עושה הלאה בחיים- יגיע מתוך התורה. שהתורה תכוון ותאיר לי את הדרך.
התורה עוזרת לנו להכיר את עצמנו. זאת הזדמנות שאין שניה לה. דווקא השנים האלה אחרי התיכון, שנים שכ"כ קריטיות לבניין האישיות, שנים שבהן אין לך דאגות על הראש- אין פרנסה, עבודה, לימודים.. דווקא אז אתה פשוט יושב ושוקע בתורה. מתחבר לאני הפנימי שלך. למי שאתה רוצה ושואף להיות.ואחכ - אפילו אחרי הצבא - כבר אין זמן לזה.. אין כבר את אותה פניות נפשית לשבת כ"כ הרבה בישיבה ולשקוע בלימוד. הראש כבר לא נטו בתוך זה. כי כבר יש טרדות ודאגות נוספות - תואר, עבודה, זוגיות, משפחה.. נכון, יש יחידי סגולה שמסוגלים לשקוע בעולמה של תורה גם שנים רבות אחרי שהקימו משפחה אבל רוב העולם אינו כך.
לכן גם הרבנים דוחפים לזה כ"כ כי הם יודעים איזו מתנת עצומה זו הישיבה!! מתנה שתשפיע על כל החיים שלך. זהב טהור. איך אפשר לא לקחת אותו???ולהיפך, אם אדם לא יילך לישיבה כמה הוא יפסיד ויפספס. החיים שלו פשוט ייראו אחרת.
הישיבה היא לא סתם ללמוד תורה. היא המכינה שלך לחיים מתוך לימוד התורההישיבה מכינה אותך לחיים של משמעות, אכפתיות, נתינה, התחברות למשהו שהרבה יותר גדול מאיתנו .. שהיה כאן הרבה לפנינו ויהיה כאן גם הרבה אחרי 120 שנה שלנו..
ולכן לא פחות מהחשיבות ללכת לישיבה/מכינה, זה סופר חשוב לנצל גם את השהות שם. זה שנים שיכריעו איך ייראו כל השנים אח"כ. איך ייראו החיים.
ואת הדבר הזה בשנים הראשונות של הלימוד עדיין קשה לתפוס כי אתה בתוך העסק עדיין. ורק אחרי שאתה יוצא כבר לעולם וממשיך את החיים שאחרי הישיבה אז אתה מצליח לתפוס באמת! רק אז יש לנו פרספקטיבה אמיתית יותר ופשוט אתה תופס את הראש ואומר "וואו! לאיזה חיים זכיתי בזכות הישיבה. קשה לי ולא רוצה לדמיין מה היה קורה אילו לא הייתי בישיבה".
נכון, אתה יכול להמשיך, לסיים צבא ולעבור הלאה ולכאורה חסכנו לעצמנו זמן... אבל לזמן הזה לא תהיה משמעות אם לא ניצוק לתוכו תוכן, את תוכן חיינו, את משמעותנו ואת ייעודנו. אך איך נעשה זאת אם לא ביררנו מי אנחנו לפני כן?
איך נדע איך לעשות את זה אם לא עמלנו מספיק בתורה והסתנכרנו איתה?
החיים האלה יקרי ערך ואסור לנו לתת להם לחלוף בלי שנגשים את ייעודנו ואת מהותנו.הלימוד בישיבה עוזר לנו להשיג בדיוק את זה 🙌
חשוב להבין, הלימוד בישיבה לא מעכב את ההתקדמות בחיים, הוא לא שורף לך שנים שהיית יכול לנצל ללימודים/לעבודה.. הייתי אומר הפוך! אלו השנים שמקדמות אותך בצורה כ"כ גדולה! הן מדייקות את כל העשייה שלך והרצונות שלך בצבא, בלימודים, בעבודה ולמעשה בכל החיים. הישיבה לא מעכבת אותך, היא בונה אותך עד כדי כך שאולי עוד כמה שנים אתה תגיד שאלו היו השנים הכי חשובות עבורך😇
💡מציע לך לקחת בחשבון בהתלבטות שלא חייבים גם ללמוד כ"כ הרבה שנים בישיבה:
📖 יש מסלול הסדר שמשלב תורה וצבא.
📖 יש מסלול מכינה של שנה/שנתיים תורה ואז שירות צבאי מלא
📖 יש מסלול ישיבה גבוהה של יותר שנים לימדו תורה ואז שירות צבאי. יש מסלולים שונים וכל אחד בוחר את מה שנכון ומתאים לו🤗
מה גם שאף אחד לא מכריח אותך להישאר בישיבה🙌מציע לך לנסות שנה אחת בישיבה, תראה אם זה טוב לך. אם לא - אתה תמיד יכול לחתוך וללכת לצבא...
חבל לוותר מראש על הישיבה, זה כ"כ יכול להוסיף לך, ואם תלך קודם לצבא לא תוכל להתחרט ואז ללכת לישיבה.
תשב, תחשוב, תשקלל את כל ההתלבטויות והנתונים ומקווה בשבילך שתמצא את הדרך שנכונה לך 🙏
אשריך אחי, בהצלחה ☺️אורי