שלום(: וואלה סחתיין על כל הפרויקט וזה.. מאוד עוזר!!👌 אמממ אז ככה.. אני עכשיו עוד שנייה מסיים שמינית וכל השיח עכשיו של החבר'ה זה איזה ישיבה ללכת ומה הכי טוב גבוהה, הסדר, מכינה וכו'...גם כל הר"מים באים ודוחפים את כולם ללכת לישיבה ולא ישר לצבא וזה די הפך לשיח כזה של כל המחזור.. ודוגרי לא בראש שלי ללכת לישיבה וללמוד כמה שנים ואז ללכת לצבא...כל החיים שלי מתעכבים ואני מתחיל את החיים באיחור רציני מכל השאר.. עדיף לי כבר לסיים צבא, ולהמשיך בחיים..הרב שלי כל הזמן לוחץ עליי לסגור ישיבה לפני סוף שנה ולא מבין למה.. זה בזבוז זמן פשוט..בקיצור, הבנתם נראלי חח. אשמח שמישהו יסביר לי למה לעכב את כל החיים וללכת לישיבה.. תודה רבה!! (:
ש.קודם כל, כל הכבוד על הפרוייקט. מדהים!!עברתי סוג של חרם ביסודי, ואני עדיין נמצאת עם אותם אנשים שעשו עלי את הסוג של חרם, וזה לא טוב לי, אבל אני דיי חייבת להיות איתם. וממש קשה לי ורע לי ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
למדנו על תק' קום המדינה, ודבר אחד מוזר לי- איך מקימי המדינה היו חילונים?! נגיד ומתעלמים (חס וחלילה) מהתנך שכתוב בו מפורש שעמ"י צריך להיות בא"י, והם די האמינו בתנך. הרי למה שעמ"י יצטרך מדינה? כי הם נרדפים. למה הם נרדפים? כי הם עם סגולה. מי הפך אותו לכזה? ריבונו של עולם!! אז יש ה' בעולם, איך הם חילונים??
ש.היי:) קודם כל תודה ענקית, אתם מטורפים!!הבנתי שיש לי בעיה, אני פרפקציוניסטית מידי. וזה כבר עבר את השלב שזה בגבול הטעם הטוב ועוזר לי להשתפר ולהיות טובה יותר. זה כבר הגיע לשלב שזה פוגע בי, וגורם לי לתסכול מטורף וכעס על עצמי. אשמח לעצות מה לעשות, או כל דבר אחר, אתם ממש טובים בזה;)
היי לכם ותודה על הפרוייקט, מעריכה !! השאלה שלי היא איך אני יכולה לשמוח בשביל חברה ולהיות שמחה בשבילה באמת, לדוגמא קיבלתי מאה במבחן אחרי שחרשתי והיא עברה פעם אחת וקיבלה 100 זה מרגיש לי ״לא הוגן״ ואני ככ רוצה לשמוח כי זו חברה טוובה, אשמח לעצות🙏
היוש:)יש בחור במשרד בו אני עובדת שמאד מוצא חן בעיניי. העניין הוא שהוא יושב בקומה שלמטה, ולפעמים יש דברים של העבודה שאני צריכה לדבר איתו עליהם, והכי כיף לי בעולם כשזה קורה. אבל זה רק פעם באיזה שבועיים, ואין לי ממש סיבות רבות לרדת כדי לגנוב עוד רגע של סתם לדבר איתו. ואני לא רוצה להיות שקופה מידיי ולרדת בלי שום סיבה.ממש בא לי להזמין אותו לצאת מתישהו, אבל אני ממשששש נבוכה!! רק לחשוב על זה גורם ללב שלי להאיץ. ואני אפילו לא יודעת אם יש לו חברההה ואני לא יודעת על מכרים משותפים שאפשר לשאול, מלבד עוד בחור שיושב גם בקומה שלו אבל אם אני ארד ללא סיבה של עבודה הוא בדוק ישאל מה אני עושה שם ואז מה אני אגיידדדד חחחאשמח ממש שבן יענה על זה- אם יש בחורה שחובבת אתכם: איך הייתם רוצים לגלות את זה? להגיד בצורה ישירה? לשלוח רמזים? יש לכם המלצות לרמזים?ומה עובר לכם בראש כשמישהי באה ואומרת לכם שאתה מוצא חן בעיניה- אבל אין לכם רגשות כלפיה ברגע הנתון?בת עשרים 09.11.2020
שלום, יש לי דילמה חשובה ורציתי לקבל כל מיני זוויות חשיבה ועזרה מכם.לפני שנתיים ושנה שעברה הייתי מדריך, והלך לי ממש טוב הייתי כזה המדריך המוערץ כזה שכולם מדברים על הפעולות שלו ברוך ה'סיימתי את ההדרכה השנה אני שמיניסט וקיבלתי תפקיד בסניף שלא יוצא לפועל בעקבות הקורונה.אני ממש מרגיש שההדרכה היא בנפשי כאילו אני מרגיש צורך להעביר את הערכים שאני מאמין בהם ואני שומע ויודע שהקורונה גרמה לחניכים לכל מיני פגיעות וקשה לי לשבת ולשתוק.מצד שני השנה הייתה לי עליה רוחנית ואני חושב שללכת להדריך עכשיו כמו שנה שעברה שהחניכים והסניף כל היום בראש שלך זה יגרום לי לבטל תורה, וגם ההקפדה על צניעות בסניף כבר לא מתאימה לי, קיצור ממש מתלבט.תודה רבה.בן 17כב חשוון
לפני הקורונה הייתי פעילה ברמות מתנדבת במלא עמותות מתקתקת שיעורי בית ומבחנים ובאמת שנהנתי מהעשייה המטורפת הזאת . עכשיו לא יודעת אין לי כוח לצאת אין לי כוח ללמוד ... אזל המרץ והרצון לתרום ... לא יודעת מה אני אמורה לעשות כי יש לי התחייבות אני מדריכה ומתנדבת בעוד כמה דברים בת 14
למה תמיד כשחושבים על אירוסין ונישואין אז חושבים אוטומטית שהגבר מציע לאישה, למה נשים לא מציעות לגברים להתחתן? לא כבר הגיע הזמן להיות שיוויונים/ות בעניין, זה כבר 2020 נקבה, 17
ש.היי, האמת שרשמתי את השאלה הזו לפני דקה אבל אז הרגשתי צורך לדייק אותה יותר אז אשאל שוב.אתם לא מכירים אותי אז אתן לכם קצת רקע, חברים שלי והסביבה שלי יכולים להעיד שאני תמיד כאן בשביל כולם-מקשיבה שומעת מייעצת ונותנת הרגשה שאפשר לשתף אותי בהכל ולעולם לא אשפוט!! אני אוהבת את זה וגאה בזה. אני לא אוהבת לדבר על עצמי בכלל-לא אוהבת להיות במקום הנזקק שצריך עזרה ואולי אפילו מרגישה שלא מגיע לי שיפנו לי זמן ותשומת לב. אפילו את השאלה הזו קצת קשה לי לכתוב... זה גורם לחברות שלי לקנא בי ולא לפרגן לי כי הן חושבות שהחיים שלי מושלמים (האמת היא שממש לא הן פשוט לא רואות את הצד הזה) אם קורה לי משהו עצוב או אני מרגישה רע אני בדרך כלל סוג של מדחיקה את זה משתי סיבות- 1. אני מרגישה כפויות טובה ומהר אני אומרת תגידי תודה שזה רק זה ומעבירה את זה מראשי2.אני מפחדת לשקוע בזה ולא לצאת מזה. מדחיקה הכוונה ממלאה את זמני בעשייה אחרת ולא חושבת על זה... ואם כבר יצא שאני נותנת לזה מקום אני כותבת לעצמי ופורקת לעצמי ולא משתפת אחרות...אני אוהבת את חברות שלי ויודעת שהן כאן בשבילי ורוצות לטובתי ובכל זאת משהו בי לא מאפשר לעצמי לשתף אותן... אולי אני מפחדת שאם אני אראה להן שאני גם חלשה הן לא ירגישו בנוח לשתף אותי. אני באמת לא יודעת,אני מבולבלת 😴ממש מצטערת על האורך... היה לי חשוב להבהיר את המצב בכדי שהתשובה תהיי מדוייקת יותרתודה רבה אתם עושים עבודת קודש!!שבת שלום
כל המורות שלי ואנשים שמסביבי אנשים רעים והם מאמינים באלוהים כלפי חוץ לפחות ולי אין דוגמה אישית מאף אחד על הדברים שהתורה דוגלת בה , אולי הדת היא בכלל כת? בת 16
הי. לפני שנה בערך יצא שאני ועוד מישהו נפגשנו ולמדנו איזהשהוא ספר לעומק. אני אציין שלפני זה כן הכרנו אחד את השני כי אנחנו גרים באותו יישוב אבל עד אותו מפגש לא היה לנו דיבור בכלל. המפגש הזה היה מדהים. מאז הוא לא יוצא לי מהראש. גיליתי כמה הוא חכם ואיזה השקפת עולם מעניינת ומיוחדת יש לו, בעזרת הלימוד מאותו ספר, ובעזרת שיחה שהייתה לנו. אחרי אותו מפגש המשכנו להתכתב לתקופה קצרה אבל לא מעבר. יצא שפה ושם נפגשנו בשבתות או בפעילויות משותפות, אבל זה הסתכם בשיחה קצרצרה שלא הובילה לכלום. אני ממש מרגישה שפספתי אותו, והייתי מאוד רוצה להעמיק איתו יותר את הקשר, לאו דווקא בקטע של זוג.. איך אפשר יותר להתקרב ? (בלי להביך את עצמי..? או שאולי זה אבוד..?) בצ 17