ש.
וואו תודה ממש על המיזם המהמם הזה ... אז ככה לפני הקורונה הייתי פעילה ברמות מתנדבת במלא עמותות מתקתקת שיעורי בית ומבחנים ובאמת שנהנתי מהעשייה המטורפת הזאת . עכשיו לא יודעת אין לי כוח לצאת אין לי כוח ללמוד ... אזל המרץ והרצון לתרום ... לא יודעת מה אני אמורה לעשות כי יש לי התחייבות אני מדריכה ומתנדבת בעוד כמה דברים בת 14
ת.
שלום שואלת יקרה!
מדהים לשמוע שאת מלאה בעשייה ורצון להיטיב עם העולם בדרכים שאת אוהבת.
התחושות שלך הן לגיטימיות, אל תילחמי בהן. לפעמים, אנחנו עושים כל כך הרבה, והנפש שלנו גם בעקבות כך. היא מלאה בשמחה וסיפוק ודוחפת אותנו לעוד אבל לפעמים היא מתעייפת, היא כל כך מסופקת עד שהיא צריכה מעט לנוח. אז תנוחי, הכל בסדר. תיקחי הפסקה קצרה, תנוחי, תנשמי, תתמקדי בהדרכה וכשיהיו לך כוחות מחודשים – בהדרגה תתנדבי שוב בעוד מקומות.
אנחנו לפעמים מתקשים לעצור את המרוץ בו אנחנו נמצאים כי אנו מרגישים תחושת מחויבות לעצמנו, לסביבה שלנו. אבל לפעמים אסור לנו לשכוח את עצמנו, את הנפש שלנו. לנוח לפעמים זה חשוב, לא סתם ה' נתן לנו את יום השבת אחרי ששה ימים של עבודה קשה ומספקת.
תתמקדי רק בלימודים ובהדרכה שאליה את מחויבת במדרגה ראשונה ותנוחי משאר הדברים עד שתרגישי שאת מוכנה לעוד תקופה מבורכת של עשייה. גם המנוחה לשם עשייה נחשבת לעשייה מבורכת בפני עצמה. תהי גאה בעצמך שאלו המצבים שאת נמצאת בהן והעיקר שתשמחי בכך.
קחי את הזמן מנוחה לאגירת כוחות בשביל הדברים שאת אוהבת לעשות למען הזולת!! זה מדהים!! אל תשכחי לשם מה את עושה אותם, ועד כמה את אלופה בזה!
מקווה שעזרתי,צהרבה בהצלחה
אורי