איך להתמודד עם כל ה'לא' לשירות?אני שמיניסטית ומחפשת שירות לשנה הבאה, אני מחפשת שירות משמעותי ואינטסנסיבי והולכת לתקנים המבוקשים,וכבר קיבלתי מלא לא,וקשה לי,כי בכל מקום אחר מאוד תופסים ממני,כולם אומרים לי שברור שאני אתקבל להכל וכו', באולפנה אוהבים אותי ותופסים ממני,בבית ובישוב, ורק פה מרגיש לי שהם לא תופסים אותי נכון או שהם סתם פוסלים אותי.מרגישה שאין לי כוח להיכנס לשלב הזה ואני רק בהתחלה,עברתי רק מיונים מקדונים כשתקדים לסיירות.
הי:)אני אשמח שתסבירו לי מה שורש הבעיה בגיוס בנות לצבא? לאו דווקא לתפקידים קרביים...למה אי אפשר להקים סוג של ישיבת הסדר לבנות דתיות, שיעברו שם הכנה לצבא וילמדו תורה ואז גם יתגייסו ביחד כקבוצה? זה לא יפתור את הבעיה?תודה!
שלום(: וואלה סחתיין על כל הפרויקט וזה.. מאוד עוזר!!👌 אמממ אז ככה.. אני עכשיו עוד שנייה מסיים שמינית וכל השיח עכשיו של החבר'ה זה איזה ישיבה ללכת ומה הכי טוב גבוהה, הסדר, מכינה וכו'...גם כל הר"מים באים ודוחפים את כולם ללכת לישיבה ולא ישר לצבא וזה די הפך לשיח כזה של כל המחזור.. ודוגרי לא בראש שלי ללכת לישיבה וללמוד כמה שנים ואז ללכת לצבא...כל החיים שלי מתעכבים ואני מתחיל את החיים באיחור רציני מכל השאר.. עדיף לי כבר לסיים צבא, ולהמשיך בחיים..הרב שלי כל הזמן לוחץ עליי לסגור ישיבה לפני סוף שנה ולא מבין למה.. זה בזבוז זמן פשוט..בקיצור, הבנתם נראלי חח. אשמח שמישהו יסביר לי למה לעכב את כל החיים וללכת לישיבה.. תודה רבה!! (:
ש.קודם כל תודה גדולה לכם!!אני מחפשת מקום בשבילי לשנה הבאה, ללימוד תורה לבנות, משהו שאפשר לשלב תוך כדי השמינית, חיפשתי ממש ולא מצאתי שום תכנית.. באמת אין כלום?אם יש בנות שמכירות ואם יש לכם טיפים/עצות/רעיונות אני הכי אשמח בעולם!פשוט באמת מחפשת מקום ללמוד בו בחבורה קבועה ולא לימוד אישי שלי..תודה!!
אהלן, תודה רבה על כל התשובות והחידושים שאתם מביאים לנו!!הרבה פעמים אתם אומרים שחברה בגיל צעיר זה לא תמיד טוב אלא אם אתה מספיק ''בשל'', אז מתי באמת אפשר לדעת שאני מוכן? בן 17
ש.קיבלתי לפני כמה חודשים צו ראשון, אני הלכתי לעשות כי המשפחה שלי ממש מאמינה שבנות יכולות לתרום לצבא במקומות מסוימים. אני גם חושבת ככה אבל בין הזמן שעשיתי את הצו ועד עכשיו קרו כמה דברים ששינו את דעתי אני גם לומדת באולפנה שפחות תומכת בבנות בצבא ואני ממש מבולבלת, אני לא רוצה לאכזב את המשפחה שלי ואני גם לא רוצה לעשות משהו שאני אתחרט עליו.אני יודעת שיש לי זמן לחשוב על זה אבל זה משהו שיושב עלי הרבה בזמן האחרון.בת 17.
אני מתה מפחד מההכנסה להדרכה. זה מעסיק אותי מלא למרות שזה רק עוד איזה חצי שנה🥵 כל פעם שיש מפגש עם הקומונרית אני מפחדת שאני ניראת מתאמצת (היא זאת שעומדת להכניס אותנו) גם בסניף שלנו ההכנסה להדרכה בכלל לא תלויה בדוסיות או בבנות איכותיות אלא יותר למי יש קשרים ומי יותר פייבוריטית אצל הקומונרית וזה ממש מבאס אותי כי אני רוצה באמת להכנס להדרכה בשביל ההדרכה עצמה (ופחות בשביל הצוות המעורב כמו חלק מהחברות שלי🥴) אני גם מאוד משפיעה ומארגנת, גם בסניף וגם בנוער בכללי וממש משתדלת לפלס את דרכי להדרכה ובכללי להיות מארגנת ואחראית על דברים.. אבל אני מרגישה שלא משנה מה אני יעשה הסיכוי שלי הוא ממש כמעט אפסי כי בסופו של דבר הבנות שנכנסות אלה בנות ממשפחות יותר מקובלות בישוב.. אולי יש לכם עצות איך מורידים מהלחץ הזה?? או אולי מה אני יכולה לעשות שאולי יהיה לי יותר סיכוי להיכנס??
ש.אהלן! וערב טוב. אקדים ואומר - אני בא מתיכון דתי. רוב החברים שלי הולכים למקדצים. אני (בין הבודדים) שהחליט ללכת לישיבת הסדר.בכל מקרה - עוד מעט כבר סוף שנה, ועוד לא הייתי באף מקום. איך מתחילים שבושים? איך עושים את זה? פשוט מגיעים לישיבה סתם ככה? כי ראיתי בחלק שצריך להרשם, אבל אני לא רוצה להתחייב.. זה שאני בא לשבוש אומר גם שאני אוטומטית נרשם לישיבה? ואם לא, ונניח ואהבתי, איך נרשמים? איזה ישיבה מומלצת למישהו שלא ככ בקיא בגמרא? ולא מכון מאיר או מכינות.. ישיבה שאני אוכל להרגיש בה במקום ולהשתלב לאט לאט בלי להרגיש מאחורה.
שלום לכם! אני בן 17,לומד בישיבת בנע, שביעיסט.לאחרונה התחילו לדבר איתנו על שנים הבאות. ההורים שלי מאוד לוחצים עליי ללכת לעתודה אקדמאית במכון לב. אני לעומתם - רוצה לעשות הסדר, או כמה שנים בגבוהה. הם לא בעד בכלל.. בסוף סיכמנו שאני ארשם לעתודה בתחילת יב, אלך לשבושים ואם אני אוהב - אני אשאר מקס' שנה. ואולי יותר. אבל זה נורא מפחיד אותי.. עתודה זה התחייבות לעשר שנים, ושנה בישיבה רק תאריך הכל.. אני גם פחות יודע איך כל זה עובד. יש אולי מישהו שיוכל לעזור ולפרט לי על עתודה במכון לב? או - האם אפשר בכלל לעשות רק שנה אחת בישיבות הסדר - ואז עתודה? תודה!! אני כבר הרבה זמן תקוע עם השאלה הזאת..
היי. דבר ראשון ממש תודה רבה על הכל. זה עוזר המון ב"ה. אני עושה שירות שנה הבאה בע"ה וממש רציתי כמה דברים מסוימים ולצערי לא התקבלתי. אני יודעת שהכל מכוון מה' ואם לא התקבלתי כנראה שלא הייתי צריכה להתקבל. אבל פתאום חברות טובות שלי סוגרות שם (הם בכלל לא רצו בהתחלה את המקומות האלה) וזה אוכל לי את הלב. אני מתקבלת למקומות שאני הרבה פחות רוצה ולא יודעת מה להחליט. אני מנסה להאמין שה' מכוון אותי למקום המדויק שלי אבל קשה לראות את זה. קשה כשמלא בנות מסביבי סוגרות. אני מרגישה שהמקום שלי רק מתרחק. שכולן סוגרות ורק אני מאחור לא מוצאת המקום שלי. אשמח שתענו. תודה מראש! בת, 17 וחצי
היי, תודה רבה לכם!! לפני כמה זמן דיברתי עם מישהו על הצבא והוא אמר לי את המשפט "היותר דוסות נשארות במטבח" בתור מטאפורה. כמובן שאני לא מסכימה עם הנשים למטבח והכל אבל זו מטאפורה אמיתית, הרי השירות הלאומי, הבית זה המקום הבטוח עבורי. למה שאני לא אצא מהבועה? הרי תמיד אומרים לא לפחד לשאול שאלות, מתוך השאלות מגיעים לאמונה אמיתית, אז למה לא ללכת לצבא בעצם (לא בענייני צניעות כרגע), להבין במה אני באמת מאמינה, על אילו עקרונות אני עומדת?
שלום לכם! אני שמיניסט. אבי למד בישיבה של הקיבוץ הדתי, אחי הגדול לומד ב מעלה גלבוע / מחניים / עתניאל. אצלנו בישוב כמעט כל השמיניסטים הולכים לישיבות כמו מצפה, שבי, מרכז, עלי הר המור וכאלה. אני בעצמי בעיקר לאור אבי ואחי סגרתי לשנה הבאה באחת מהישיבות שציינתי למעלה, ומאז לא מפסיקים לצחוק עלי.. :/ . טוב, לא לצחוק, אבל נגיד אני קולט רמזים מרמים ומורים ש"אני יכול הרבה יותר", ובכללי זה לא נהוג אצלנו בישוב.. ואני ממש ממש מתלבט האם ללכת למקום אחר בגלל זה.