ש.
היי, תודה רבה לכם!!
לפני כמה זמן דיברתי עם מישהו על הצבא והוא אמר לי את המשפט "היותר דוסות נשארות במטבח" בתור מטאפורה. כמובן שאני לא מסכימה עם הנשים למטבח והכל אבל זו מטאפורה אמיתית, הרי השירות הלאומי, הבית זה המקום הבטוח עבורי.
למה שאני לא אצא מהבועה? הרי תמיד אומרים לא לפחד לשאול שאלות, מתוך השאלות מגיעים לאמונה אמיתית, אז למה לא ללכת לצבא בעצם (לא בענייני צניעות כרגע), להבין במה אני באמת מאמינה, על אילו עקרונות אני עומדת?
ת.
שלום לך😇
השאלה שלך נפלאה וחשובה!
צודקת, בירור האמונה חשוב מאוד ואכן אדם צריך 'להתמודד מול העולם הגדול' על מנת להרגיש שאמונתו מבוססת.
חשוב לזכור שכמעט בכל מקום שתהיי בו את נחשפת למגוון רחב של אנשים, ועומדת בסיטואציות לא קלות.
אם את מאמינה בעקרונותייך ורוצה לברר אותם ולהגיע לאמונה אמיתית, ואת חושבת שתעשי את מעשייך מתוך החלטות מושכלות, אמונות ודעות ולא מתוך לחצים חברתיים, נראה לי מבורך שתצאי מהבועה.💭
אלא מה, לצאת מבועה זה עניין שלא קשור דווקא לשירות לאומי מול צבא. בהרבה מקומות את יכולה להיקלע למרחב יותר בטוח או יותר מאתגר, והאמונה שלך עשויה להיבחן בכל מקום ומול הרבה אנשים...
לכן על הצבא ספציפית לא נדבר כאן, כי זו שאלה מורכבת (מחלוקת ציבורית ויש דעות לכאן ולכאן של רבנים ופלגים דתיים וזה כבר נושא אחר...💁🏻♂️) שקשורה גם לנושאי צניעות ומהות האישה מול הצורך של הצבא בהן. רק נציין:
1. השיקול הראשי לענ"ד בשירות לאומי או צבאי צריך להיות בשאלה היכן תתרמי יותר למדינה.
2. לאתגר את עצמך ולצאת מבועה אפשר בהרבה מקומות ומול הרבה אנשים.
המלצות וסיועים
לקראת הצבא/שירות או תוך כדי יש הרבה הכנות רוחניות כמו מדרשה, עמותת אלומה, מכינות (דתיות...) וכו'. כדאי לבדוק!
עוד הכנה חשובה היא כמובן לדבר עם כמה בנות שעשו/עושות את מסלולים... תמיד כדאי לשמוע מספר חוות דעת מבפנים, זה הכי אותנטי בסופו של דבר.🕊️
ובינתיים...
כדאי לשמור על שתי תנועות נפשיות. אחת של יציאה מהבועה ובירור חיצוני, והשניה של התכנסות ובירור פנימי על הגבולות והאמונות שלנו... יציאה ואז התכנסות ושוב יציאה וכן הלאה, יעזור לך אולי לצאת מבועה ובד בבד לשמור על עצמך כפי שאת רוצה.
ברכת ה' עליך,💪
יאיר.