אהלן. אני שמיניסטית ועכשיו מתחיל כל החיפושים לשנה הבאה. יש לי שאלה שממש מציקה לי כבר הרבה זמן שמגיע מתוך פחד לא להתקבל למקומות לשירות לאומי. השאלה היא כזאת איך רק משיחה אחת או ראיון עם אנשים של המקום שאני בודקת הם יכולים להחליט אם אני מתאימה או לא . הרי יכול להיות שיש בי כל כך הרבה יותר ממה שהם רואים בשיחה הזאת . האם יש משהו מסויים שאני אמורה להגיד? דברים ספיציפים? להזהר במה שאני אומרת? תודה רבה לכם!. בת 17
ש. שלום! קודם כל ישר כח על הפרויקט הזה! מקום מדהים לקבל בו תשובות או אפילו סתם לשאול בשביל עצם השאלה...אני שיעור ג בישיבה גבוהה, כרגע מתכוון לפחות לסיים את השנה בישיבה ואולי אפילו להמשיך. העניין הוא שמתחילת השנה מתחילות להציק מחשבות ב 2 נושאים עיקריים: צבא וחתונה. המשותף ל 2 המחשבות האלה הן שהרגש צועק שהוא כבר רוצה להגיע אליהן, אבל השכל אומר שזה לא הזמן, ואני אפרט:צבא -בכלל לא פוסל צבא מלא, אפילו אם אתגייס בסוף ש"ג. גם הסדר זה אופציה, כרגע לא צריך להחליט. עד כאן דברי השכל, אבל הרגש מתחיל להתעניין ולהתעסק במחשבה של גיוס למרות שברור לי שהכי נכון לי ואני באמת רוצה זה ללמוד לפחות 3 שנים לפני צבא.חתונה - ברור לי שחתונה לפני גיוס, ואפילו לפני סוף מסלול היא לא אופציה כי ככה קשה מאוד לקיים זוגיות בריאה. מבחינתי נראה לי הגיוני לחלוטין לדחות את החתונה איפשהו לקראת סוף השירות/ אחרי קורס קצינים (אם אצא). וכמו בענייני הצבא, רק חריף יותר- אני לא מסוגל להוציא מהראש את נושא חיפוש אשתי לעתיד, מה שמתבטא בזה שכל שיחה טכנית עם בת (לא שיש לי הרבה כאלה) בסביבות הגיל שלי נראית לי כמו איזה אופציה לקשר לחתונה וזה לא עוזב אותי! אני רוצה ללמוד תורה בשקט, לצאת להגן על עמ"י מתוך מסירות נפש מוחלטת ורק אז להתעסק בבניין הבית בשיא האנרגיה אבל הרגשות שלי מעסיקים אותי בלי סוף, עד כדי כך שאני לא מצליח לדמיין את עצמי סוחב אותן עוד 3 שנים!וזה נהיה רק גרוע יותר אחרי שקיבלתי בחודשים האחרונים איזה 3 הצעות להיפגש איתן וזה פשוט מבלבל אותי לחלוטין! אז לשאלה: אשמח אם תאירו את עיניי להסתכלות אחרת על המציאות שבה אני נמצא. אולי השיקולים שלי לא נכונים/ לא מאוזנים?ודבר שני, האם יש דרך טובה ופשוטה להצליח להתרכז במה שאני עושה כרגע (ללמוד בישיבה) בלי להתעסק בעניינים אחרים (צבא וחתונה) שלא רלוונטיים כרגע? תודה מראש!בן 20
היי, מתמיד אני יודעת שאני אלך לצבא (אני יודעת בשביל עצמי למה), שמעתי המון סיבות למה לא לעשות את זה בתור בחורה דתייה (צורת הדיבור שיש שם, שמירת נגיעה, מסגרת קשה, יש הרבה תפקידים מקבילים בשירות ועוד הרבה). אף אחת מהן לא מצליחה לשכנע אותי לא לעשות את זה. יש לי עוד זמן אבל מתוך עניין אני מחפשת תשובת מחץ כדי לדעת אם באמת המקום יהיה לי טוב.תודה רבה :)בת 15
אני בשמינית ובכל פעם שאני חושבת על השירות שנה הבאה, מצד אחד אני מרגישה שמחה והתרגשות על שאני הולכת להיות עצמאית סוף סוף ולעשות משהו משמעותי בחיים שלי, לא לשבת ולחכות שיעשו בשבילי:) מצד שני יש בי כל הזמן את הפחד הזה שכשיגיע הרגע אני פתאום אבין שאני בכלל קטנה מדי, לא התבגרתי מספיק ואני לא מוכנה לצאת לחיים... מפחיד אותי לחשוב שברגע שאני יוצאת, זהו, אין דרך חזרה ואם אני גדולה אז עד הסוף... מה אפשר לעשות כדי להכין את עצמי מבחינה נפשית ומעשית לחיים?
אני בת שירות שעברה המון בשביל למצוא תקן נורמלי שהרגשתי בו טוב, ממש מסכת קשיים. (פעמיים סגרתי וביטלתי, רק בפעם השלישית זה ההווה), ועכשיו התחילה השנה או כבר קצת אחריה (25/10) ואני פשוט מיואשת. השנת שירות שלי, כולה(!) היא קשר עם תלמידים, עם אנשים עם המון שמחת חיים. בהתחלה עוד הייתי אופטימית אבל עכשיו כל פרויקט שאני מציעה או משהו שאני רוצה לעשות אמרו לי - מצטערים יש קורונה. זה פשוט גרם לזה שבשבועיים האחרונים אני נשארת במיטה בבוקר, לא רוצה לקום ותכלס לא עושה הרבה עד שאיכשהו יש לי שיעור עם תלמיד או משהו שהצליחו להתאים. ואני בכלל בדירה שזה עוד יותר קשה להיות עם 12 בנות בדירה כל הזמן. כל כל כל הזמן. הצילוווו. ניסיתי להזיז את עצמי לעשות אבל כבר התייאשתי. אין לי כוח , אין לי רצון אני כל כך מבואסת כועסת שקיבלתי כזו שנה עם כל כך הרבה קשיים לפני תחילתה ועכשיו גם בשנה עצמה.. אוףף!!! כל בת שירות אפשרית אומרת שזו השנה הכי טובה שלה והכי כיפית והכי משמעותית. ומה אני? עציץ בדירה או המקסימום במרכז נוער שיש ילד וחצי. אוף
היי סגרתי שירות לאומי בתקן שהרגיש לי הכי מתאים לי ועם בנות מדהימות אבל לא יודעת למה אני מרגישה שפשוט לא טוב לי, הרכזת דיברה אותי כבר כמה פעמים על זה שהיא מרגישה שלא טוב לי ופשוט לא ידעתי מה להגיד לה .... אני מרגישה שהתחושה הזאת זה לא קושי של התחלה. השאלה שלי היא מה לעשות? ואיך יודעים מתי צריך לעזוב ולחפש תקן במקום אחר? בת 18
אהלן, קודם כל תודה רבה על הפרויקט המבורך ועל ההשקעה בו. יש לי שאלה שאני לא יודע אם היא קשורה לפה וזה המקום לשאול אבל אני די מתבייש לשאול אנשים שמכירים אותי אז אני שואל כאן.. אני רוצה בע"ה להתגייס לסיירת או לקומנדו ולפני זה ללמוד בישיבה גבוהה או הסדר אז רציתי לשאול מתי אני אמור לגשת ליום סיירות וכל העניינים האלו(האם השנה,י"ב, או רק בשנה שלפני הגיוס, שזה אומר שאני כבר בישיבה) ובאיזה ישיבה זה יותר אפשרי/מתאים בגבוהה או בהסדר? אני פשוט ממש לא מבין בזה ואין לי ככ את מי לשאול ואני מאמין שיש חברס אצלכם שיודעים לענות מנסיון. תודה רבה מראש:) זכר, 17 וחצי כיתה י"ב
שלום:) אני מתוסכלת מהקורונה הזאת. אני בת שירות השנה וחיכיתי כמה שנים להגיע לשירות שאני עושה ופתאום באה הקורונה. אני בבית כמעט חודש וקשה לי עם המצב, קשה לי בלי העשייה וקשה לי עם חוסר הוודאות. חוצמזה בגלל המצב אני כועסת מאד על ד' ורק מתרחקת ממנו. נמאס לי לבכות ולהתבאס, נמאס לי מהקורונה הזאת שמרחיקה אותי מד', מהעשייה, מהחלום שלי ומהחברות שלי! אשמח לעזרתכם במהרה, תודה:) בת שירות:)
אהלן;) קודם כל פרויקט מדהים! ממש כיף ומספק לראות את הרצון שלכם להשפיע ולעזור. לא מובן מאליו בכלל ותודה רבה על הקדשת הזמן ותשומת הלב. שיהיה בהצלחה ענקית בהמשך! אז ככה, ב"ה התחלתי ישיבת הסדר. כן,סוף סוף הגיע הזמן הזה. תקופה חשובה מאוד ובעלת חשיבות להמשך כל החיים. הבעיה היא שאני מרגיש אבוד,אני מפוזר ולא מבין את העיניים.לא יודע איך להיסתדר,לא יודע איך להתקדם,לא יודע מה לעשות. אני מרגיש שאני מוגדר. לא יודע להגדיר את התכונות שלי,השקפות עולם שלי וכו. איך אני מציב את המטרות שלי ועומד בהם? איך אני יכול לבלוט בישיבה? אחת הבעיות שלי היא שאין לי מספיק אומץ וגם אני לא יודע איך לשבת עם עצמי ועל מה לחשוב מרוב שיש ככ הרבה דברים. ושוב,תודה רבה! בן 18
קודם כל תודה על הפרוייקט ועל התשובות התומכות והמדהימות! שאלה- אני בשנת שירות ומתלבטת על מדרשה שנה הבאה..האם זה סותר להתחיל לצאת לשידוכים?כי איך אפשר להתחתן ולהיות במדרשה? או שזה אומר לוותר על המדרשה?חוששת שאחרי זה ארגיש שפספסתי.. ואיך יודעים מה הגיל והשלב המתאים להתחיל לצאת..? אשמח לתשובה מהירה.. תודה רבה!
ש. היי, קודם כל המיזם הזה נפלא, ורק לפני שבוע נכנסתי, וכבר אני יכול לראות ישועות על פני שאר בני הנוער עם השאלות והבקשות שלהם. אשריכם! אני לומד בישיבה תיכונית כעת. לאט לאט אנו מתקרבים אל עונת השבו"שים. ואיתה באים כל הספקות ,השאלות, הרצונות, השאיפות.. אשמח אם תעשו לי קצת סדר בראש. מאוד קריטי, ובטוח שגם לשאר התיכוניסטים ששואפים להגיע למקום הנכון והטוב ביותר בשבילם. מה זאת אומרת סדר? מה אמור להיות סדר העדיפויות הנורמטיבי על פני כל נער ישיבה.. איזה מסלול הכי מומלץ לעשות, בין אם זה ישיבה, מכינה, או צבא. מה יבוא קודם. וכו'. בנוסף לכך, יש לי את הפחד של ההגדרה הזאת - דוס, מורעל, בחור לעניין ועוד.. לא מבין את דרך ההתייחסות של החברים, אל שאר החבר'ה שאולי הלכו לדרך קצת משונה מהשאר. אשמח לעזרתכם. תודה רבה ומועדים לשמחה! בן 17