ש.
אהלן! יש לי בךעיה שמציקה לי כבר המון זמן, אני לא יודעת איך לבטא את עצמי ומה שאני מרגישה באמת, זה לא בצורה של אם אני שמחה או לא אלא בדברים משמעותיים יותר. אני רק יגיד שאני בן אדם מאוד חברותי ודברנית, אין לי בעיה לדבר או לבטא רגשות יומיומיות ההפך, אני טובה בזה. זה קורה בדברים שחשובים לי באמת, לדג' אני ב''ויכוח'' עם ההורים שלי ואני מתעצבנות עליהם שהם לא מבינים אותי אבל זה בעיקר מכיוון שאני לא יודעת איך להגיד להם את מה שאני רוצה להעביר להם בצורה טובה. או כשחברה פוגעת בי אני שומרת בלב ולא אומרת כלום. אני בעיקר מפחדת על העתיד של איך לבנות בית עם בעלי כאשר אני מתעצבנת שלא מבינים אותי או כי אני מסתירה את איך שאני מרגישה להרבה זמן או כי אני לא יודעת איך להעביר את מה שאני מרגישה. אני יודעת שזה קורה לי או כי אני באמת לא יודעת איך להגיד את מה שאני מרגישה, או שאני מפחדת לפגוע או כי אני פשוט מפחדת לשתף אנשים. מה אתם מיעצים לי לעשות? ואיך אפשר לשפר את זה? תודה רבה רבה!! ממש מעריכה!
ת
היי יקרה💕
את מעלה כאן שלוש נקודות שתופסות אותך גם בויכוחים מול אנשים וגם בשמירה של התחושות שלך בבטן כשאת נפגעת מחברה.
בואי ננסה לפרק ולבחון אותן יחד כדי לראות מה אפשר לעשות:
יכולת הבעה
כתבת שיכול להיות שהמצבים האלה קורים לך כי אולי את לא יודעת להעביר את מה שאת מרגישה.
את האמת, גם בלי להכיר אותך, אני לא חושבת שאת לא יודעת..
א. בעיני כאן הסברת את עצמך מצויין וזה מראה שיש לך יכולת ניסוח וכושר הבעה מצויינים😊
ב. כמו שכתבת בעצמך, כשמדובר בדיבור יומיומי והבעת רגשות את אפילו ממש טובה בזה. תאמיני בעצמך❤️
חשש מפגיעה באחרים
אני ממש מבינה את הפחד שלך, ויותר מזה, אני חושבת שעד גבול מסויים הוא אפילו טוב ועוזר לנו להיזהר יותר לא לפגוע באנשים.
אבל כאן את מעלה נקודה שמונעת ממך לשתף ולהביע את דעתך.
אני רוצה שתדעי שלא רק שזה בסדר לשתף ולהביע את הדעות שלך, זה אפילו חשוב! וכשעושים את זה ממקום נכון זה יוצר קשרים חזקים, עמוקים ואמיתיים יותר.
אז איך עושים את זה נכון?
אין לי מתכון סודי, כן? אבל בכל זאת כמה טיפים שאולי יוכלו לעזור:
👊 קצת על ויכוחים- ויכוח בריא, לדעתי, הוא ויכוח שנעשה בטונים נעימים, מתוך ענווה ונכונות לשמוע את מה שיש לאחר להגיד, מתוך נכונות לשמוע ביקורת. כשהויכוחים שלך יהיו כאלה אני חושבת שלא רק שהם לא יורידו לך את המצב רוח, הם אפילו יצמיחו אותך!
🗣️ קצת על שיתופים- אני מאמינה שחברות שלך יעדיפו לדעת שנפגעת מהן מאשר שסתם תתרחקי (תחשבי- מה את היית מעדיפה?) כן יש כאן שאלה איך עושים את זה, ולדעתי כשהשיתוף שלך נעשה מתוך שיתוף אמיתי בכאב ולא מתוך הטחת אשמה, הוא גם ישמע ויתקבל יותר.
חשש משיתוף
הייתי עוצרת ומתמקדת קצת יותר בפחד הזה.
אני מרגישה שיש לנו נטייה לפעמים להסתגר ולשמור דברים בבטן בטענה שזה שומר עלינו.
תנסי לחשוב- למה זה מפחיד אותך? מה מפחיד אותך בזה? מה יכול לקרות אם תשתפי?
חיים ולדר כותב ש"הלב הוא לא מחסן". באמת כתבת שאת יודעת לשתף אבל דווקא ברגעים חשובים ואמיתיים זה נתקע.
נסי ללכת עם עצמך שלב אחרי שלב ברגעים כאלו -
✍️ שפכי במכתב את שעובר לך בראש, את כל מה שבאמת היית רוצה לומר. אל תמסרי אותו, שמרי אותו; הכתיבה מצליחה לסדר אצלנו משהו שאנחנו לא יכולים לעשות בראש ובפה.
🌅 לכי למרפסת, למקום שאת אוהבת, לנוף שעושה לך חיוך ופותח אותך קצת. נסי לדבר עם מי שמקשיב לך כל הזמן - הקב"ה. הוא איתך אפילו במחשבות שלך, אבל לדבר אליו במילים פשוטות בונה אותנו ואת הרגשות שלנו הרבה יותר טוב.
אל תפחדי להיכנס פנימה לנפש. אני מתרשמת שיש לך אינטליגנציה רגשית גבוהה ואני מאמינה בך מאוד שתצליחי להתמודד עם השאלות האלה ושהן יוסיפו לך עוד כל מיני הבנות על עצמך.
ועוד נקודה קטנה- אמרת שאת חוששת שהעניין הזה ישפיע על הקשר שלך עם בעלך. אני חושבת שאנחנו צריכים להתמקד בהווה, במה שקורה לנו עכשיו, ודווקא זה שאת באה עם נכונות ורצון לעבוד על הדברים עכשיו, ליצור שיח טוב יותר עם עצמך, עם המשפחה והחברות- זה גם מה שיעזור לך ליצור קשרים נכונים בהמשך🙂
מאחלת לך המון בהצלחה, ופה בשמחה בשבילך, אם תרצי לפנות שוב💕
הודיה.