ש. אני חטאתי המון בחודשיים או בחודש הזה חטאים גדולים כגון: חילול שבת, לאכול לא כשר. אני בן אדם דתי שלומד בישיבה דתית, אבא שלי מכריח אותי לקיים מצוות, ולפעמים אין לי כוח, כיון שאבא שלי מקציב לי זמנים וגם הישיבה מקציבה זמני קיום מצוות וכו' וזה גורם לך לא לרצות יותר לקיים מצוות כי אתה מבין שאתה בעולם הדתי שמקציב לך זמנים ומצוות ומכריח אותך לקיים אותם, ואני יאמר את האמת, שכבר נמאס לי לקיים, אבל מלפני כמה ימים, כמו ארבע ימים בערך אני חשבתי על זה שאני רוצה כשאני אהיה גדול לחיות עם אישה דתיה שמכבדת את הדת והבריות, שנקים בית יהודי ציוני בארץ ישראל, אני רוצה להיות המכינה או ישיבת הסדר שמלמדת איך לחיות בשלווה עם אישתי בעזרת בה. אני רוצה לשאול מה צריך לעשות כדי לשפר את המחשבה שלי שנוגעת בערכים של הדת והקדוש ברוך, איך יותר להתקרב אליו ולתפילות, כיון שבתפילות אני לא מתפלל כל כך, ואני רוצה לשפר את העניין הזה של התפילות, מצוות, הקדוש ברוך הוא, הערכים של הדת וכו'. אני מקווה שתקראו את זה ותיפנו אלי לתשובה. תודה .
ת. אהלן.
מה נשמע אחי?
שאלת שאלה מאוד עמוקה שנוגעת במעמקי ליבי. ואנסה לענות תשובה ולא בטוח שאצליח.
ואני רוצה לחלק את התשובה שלי לשאלתך לשני חלקים.
החלק הראשון הוא לגבי זה שכתבת שעשית כמה חטאים נוראים וכו':
דבר ראשון שאנחנו צריכים לדעת ולהבין, לפעמים אנחנו מרגישים ממש דפוקים כי אנחנו לא מצליחים לעשות כל מיני דברים וזה גורם לנו למאוס במערכת שלימה רק בגלל שלא הצלחנו בחלק קטן. וזה השורש נראה לי שגורם לנו הרבה פעמים לחשוב שאלוהים שונא אותנו או מחפש להעניש. אלוהים אוהב אותנו מאוד ורוצה שנתקרב אליו. הוא נתן לנו את האופציה לחזור בתשובה על כל חטא וחטא כדי שנשוב אליו גם אחרי שהתרחקנו. ואחרי שהתרחקנו ועשינו חטא מסויים אנחנו בסך הכל צריכים לבקש סליחה מאלוהים ולשאול מה אנחנו צריכים לעשות כדי שלא נעשה את זה שוב.
החלק השני של התשובה שלי הוא על זה שהישיבה/אבא מכריח להתפלל בזמנים מסויימים וכדו':
אבא והישיבה הם לא אלוהים, הם אנשים שחושבים שהם יודעים מה טוב לנו. ולפעמים הם טועים. מותר להם לטעות הם בני אדם. אבל היחס שלי לדת ולאלוהים הוא לא תלוי בהם. בזמן שאני נמצא במסגרת מסויימת אני מחוייב למסגרת אבל זה לא אומר שהדת שלי צריכה להיות קשורה. הרבה פעמים לי עוזר לעשות הפרדה. אם המסגרת דורשת ממני להתפלל בשעה מסויימת אני אעשה זאת בשביל המסגרת אבל אם יש מצווה מסויימת שאני יותר מתחבר אליה אז אותה אני אעשה עם כל הלב...
וארחיב מעט בעניין חיבור למצוות:
לדוגמא אני כשהייתי בתיכון ממש ממש התחברתי למצוות צדקה כי בשכל הבנתי שזה עושה טוב לאנשים ואני רוצה להיות חלק מהטוב הזה, אז כשהייתי נותן למישהו שמבקש הייתי עושה זאת בשמחה ועם חיוך ומשתדל גם לשאול מה שלומו. ומתוך זה גם התחלתי להתחבר לרב קרליבך ומתוך זה לתפילות קרליבך וזה הלך והתרחב עם הזמן. העיקר להתחיל בלהתחבר למצווה מסויימת ואותה לעשות יותר עם הלב ויותר עם השכל. אם אני מבין את המשמעות של משהו או אם אני מרגיש שזה נוגע בי ברגש.
ינון.