אהלן, קראתי עכשיו את תשובה 470, ואני בדיוק ההפך- אני רואה סדרות, סדרות נוער רגילות (=שהן לא ממש ממש נוראיות) ואני מרגישה שזה לא נכון בשבילי, אבל מאוד קשה לי לא לראות... ההרגשה שזה לא נכון בשבילי באה לידי ביטוי לדוגמא בכך שאחרי שאני רואה איזה פרק, אני נכנסת לפעמים לסוג של דיכאון, או אם אני רואה התנהגות מסויימת בסידרה לדוגמא בין חברה לחברה, לפעמים אני לוקחת את זה גם לחיים שלי ולא תמיד זה משהו טוב.... ובלי קשר זה שורף מלאאאא זמן בקיצור זה משפיע עליי. אם ארצה או לא ארצה, וכמו שכתבתם בתשובה של 470 זה בתת מודע... ואני פשוט לא יודעת מה לעשות! קודם כל איך אני נפטרת מכל זה?, וגם אם אפטר מכל זה.. כל מה שיש לי בראש... איך מוחקים את זה?! בת 16 וחצי תודה!!!
*ת.*
שלום לך!
את מתארת בעיה נפוצה, ותחושות קשות, ואני מקווה שאוכל לעזור, ובכל מקרה אם תרצי עוד עצות ותמיכה את מוזמנת לשלוח עוד שאלות!
*לפני שמתחילים, מודעות*
את מרגישה שהסדרות האלה לא טובות – את מזהה את הדברים הבעייתיים ולא רק משאירה את זה ככותרת, וזה בדיוק מה שיוציא אותך מזה, לדעת את הבעיה לא בהכרח אומר שהיא תיפטר- אבל בלי זה אי אפשר. כחלק מהמודעות כדאי באמת לברר מה בדיוק יחסינו לסדרות האלה – גם אם התוכן לא נוראי, אם הן גורמות לנו לדברים רעים הן יכולות להיות בעייתיות באותה מידה רק מכיוון אחר...
*קשה – אבל אפשרי*
אני מבין אותך – קשה להפסיק. אהיה כנה ואגיד שגם אני גם מבזבז את הזמן מדי פעם על דברים כאלה ואחרים, אפשר להפסיק ואפשר לצאת מזה, אבל זה דורש הרבה מאמץ וזמן. את צריכה לנצל את כל מה שאת מרגישה דווקא כדי להוציא את עצמך מהבור הזה, חז"ל אומרים בלא מעט מקומות שהייאוש, החשש של "איך אני אצליח לצאת מזה?" הוא ההצלחה האמיתית של היצר הרע, אבל אם תיקחי את התחושות הקשות ותשתמשי בהם כמנוע את תצליחי, "שבע ייפול צדיק וקם (משלי כד, טז) - מתוך שנפל 7 פעמים ועדיין קם, הוא צדיק" (הרב יוסף הורוביץ, מדרגת האדם, שער 'דרכי הביטחון')
*קודם כל להתרחק*
כדי לדעת איך לצאת מזה, את חייבת לבדוק עם עצמך מה מביא אותך לשם – חיפוש אחר משהו מרגש? הנאה קלה? סתם בטלה? יכולות להיות מלא סיבות, את זה רק את יכולה לברר מול עצמך. אחרי שביררת, את קודם כל צריכה להרחיק את עצמך משם, עוד לפני שתעבדי על זה בצורה יסודית. כדוגמא, אם זה בגלל שמשעמם לך, תמצאי במה למלא את הזמן שלך, תעמיסי על עצמך כדי שלא תשקעי בזה שוב, ואותו דבר עם כל דבר אחר – קודם כל צריך לצאת מהמאבק הישיר. ישנן עצות שכמעט תמיד מועילות בלי קשר למקרה הספציפי, לבקש עזרה מחברה, לשים תזכורות לעצמך, אם תרצי שנרחיב בעניין הזה מוזמנת לשלוח שאלה ונלקט עצות מהמשיבים.
*להתקדם לאן שאנחנו באמת רוצים*
אחרי שאנחנו כבר רחוקים מזה, אנחנו יכולים בראש נקי לראות מה אנחנו באמת רוצים. כמו שאמרת, את לא אוהבת את זה שאת מבזבזת על זה זמן, ולא את התחושות שזה גורם לך לאחר מעשה, מהמקום הזה אפשר להחליט על שינוי יותר עמוק, לא עוד פלסטרים כמו מקודם שמטפלים נקודתית, אלא שינוי יסודי בנפש ככה שזה ייצא ממנו לחלוטין. מעכשיו והלאה, אם אנחנו מרגישים שזה עומד לקרות שוב, ומיד אחרי אם זה קרה – אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו לא רוצים את זה, באמת חושבים על זה, לא רק "מצטערים" וזהו. עם הזמן, ואחרי הרבה עבודה פנימית שעיקרה להכניס לעצמנו לראש וללב מה אנחנו רוצים ולא רוצים, מה טוב לנו ומה לא, את תראי שזה כבר לא עושה לך את זה, את לא נהנית בכלל וזה לא מפתה אותך. זה לא יקרה ביום או יומיים גם לא בשבוע, אבל לאט לאט את תראי שינוי.
*במקום שבעלי תשובה עומדים*
ובנוגע לחלק האחרון – בסופו של דבר, החוויות שלנו הם מי שאנחנו, בעז"ה את תיבני מהאתגר הזה ותגלי בעצמך כוחות שתשמחי בהם בהמשך הדרך. זה מרגיז כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא שולטים במחשבות שלנו ושיש לנו "חלונות קופצים" שאנחנו לא רוצים, אבל בתחום הזה דווקא ההתעלמות יכולה לעזור, את לא תוכלי לחזור למצב ה"ריק" של לפני כן, אבל ככל שתתרחקי מזה, ותמלאי את הראש שלך בדברים אחרים זה יהפוך ללא רלוונטי והמוח שלך ימחק את זה מעצמו כדי "לפנות מקום". התקופה הזו לא תיעלם ממך – אבל היא תעזור לך לבנות את עצמך טוב יותר, ותזכרי ש"במקום שבעלי תשובה עומדים – צדיקים גמורים אינם עומדים"
אל תוותרי לעצמך, את יכולה, ואם את צריכה עוד משהו את תמיד יכולה להפנות אלינו עוד שאלות.
בהצלחה!!!!!!!!
אמיתי כהן