*ש.* אז ככה...אני שמינסטית, ויש לי רצון לעשות קומונה שנה הבאה בבני עקיבא. אני לא באה מהתנועה, ולא יודעת לגמרי למה לצפות.. אבל מפחיד אותי כל הקטע של ייחוד או כל דבר שיכול להיווצר עם בנים בצוות. איך באמת מסתדרים עם קומונרית שאחראית גם על בנים? האם יש הלכות חשובות שכדאי ללמוד ולדעת לפני הכניסה לקומונה?
*ת.* מתפללת מראש שבע'ה לא תבא תקלה על ידי ושכל שאכתוב לך יהיה עבורך מענה נכון ואמיתי וטוב שישמח ויחזק ויקדם אותך.
אז קודם כל שלום לך, מה שלומך?
לפני הפחדים והחששות, רציתי לומר לך שזה מבורך מאוד שיש בך את הרצון ללכת בדרך שמעולם לא הלכת בה, בתנועה שאף פעם לא היית בה ושעם רצונך - את יודעת לעלות את הקשיים והחששות שעלולים לצוץ בדרך. אלופה.
מודעות היא כבר חצי מהדרך לפתור את העניין.
עצם כך שאת מודעת לסכנות, לבעיות, בעיניי זה כבר פותר המון.
את ערנית לסיטואציות ואת תדעי לזהות - אוקי, כאן יש איזה עניין, צריך לפתור.
תחשבי שיש כאלו שאפילו לא מודעים ופשוט נופלים שולל פעם אחר פעם בדברים שאם הם היו יודעים, לא היו עושים.
אז נחזור לשאלתך, הפחד אכן מוצדק ויש בעיות מסויימות מכאן ומכאן בעניינים אלו.
איך מסתדרים בעבודה מול בנים? פה זה כבר העניין והמקום לעבודה שלך..
דבר ראשון, קומונה זה בהחלט תפקיד משמעותי ורציני בו את חולשת על כל כך הרבה רבדים בו זמנית ואחראית בנגיעה בכל כך הרבה נפשות בהזדמנות מיוחדת.
צריך לעשות את זה נכון, בכלל. עבורך ועבור החבר'ה שתהי עימם.
לכן, ברור שצריך ללמוד, המון ברמה הכללית ובייחוד בעניינים אלו - הלכות ייחוד וצניעות. (ועוד שתראי במפורט קצת יותר בסוף ההודעה הזו).
אני ממליצה לפתח לעצמך ולהציב לעצמך גבולות וגדרים. הגדרות יכולות להיות כשאת ממש אומרת אותם בפה בקול מולם - אני לא עונה אחרי 00:00 בלילה. ואת יכולה גם פשוט במעשים והם יבינו לבד. כמו שאת לא נשארת עד שעה כזו וכזו כאשר יש בנים בסניף ובמלחמת צבע בחודש ארגון ברור לך שזה רק עם הבנות וכשיש ישיבות שבט פרטניות עם בנים או שיחה אישית - שזה יהיה נטו נטו בפן המקצועי וכמה שיותר קשור לעבודה שלכם בסניף.
להציב לעצמך את הגבולות מההתחלה וכל הזמן. לשים את זה בראש במודעות וכל הזמן גם ללמוד ולהעמיק בכך. להציף שאלות ולענות תשובות. על ידי עצמי, לימוד, חברות או רבנים.
אבל בראשונה - הצבת גדרים עבורי (אח'כ ולאט לאט הם יבינו שזה גם עבורם).
ממש לשבת ולכתוב לך מקרים שעולים לך לראש שיכולים לצוץ ואז כשתגיעי אליהם תגידי: 'היי! אני זוכרת, כבר החלטתי איך להתמודד איתם' ומשם תפעלי.
אני חושבת בנוסף שמומלץ להתייעץ עם רב. רב האולפנה, הקהילה, של ההורים.. מי שאת מתחברת לדרכו ומעוניינת שיהיה רבך. אם כבר יש לך כזה אז מעולה, תשאלי אותו שאלות במהלך כל השנה, תתייעצי, תתכוונני לפני ותקבלי תשובות ועזרים לאיך וכיצד אני פועלת נכון.
אם אין לך רב, מוזמנת לשים לך רב. ואם צריך עזרה בכך, אני פה.
(בנימה אישית, ממליצה על מדרשה לפני השירות! כ"כ כדאי ומוציא אותך אחרת אל שנתיים/שנת העשיה ובכלל אל החיים..)
בנוסף, יש אופציה מדהימה בבני עקיבא שנקראית סניפים נפרדים!
בד"כ פשוט הסוגיות הללו הרבה יותר פשוטות בסניפים אלו. או שאת קומונרית רק של בנות או שהעבודה עם הבנים שאת קומונרית שלהם היא באופן פחות אינטנסיבי וכו'.
אבל גם אם זהו לא רצונך ואכן זה מעט סניפים ברמה הארצית, חשוב לי בכל אופן לומר שיש יופי בהבאת ערכים של צניעות גם לסניף מעורב (כמובן שתלכי לאן שטוב ונכון לך) ושהחששות באמת חששות מוצדקים והשאלה היא - כיצד נתמודד איתם?
ושוב אחזור ואומר - יש הלכות חשובות שכדאי ללמוד ולדעת לפני הכניסה לקומונה. צריך ללמוד ומחובתנו. חשוב ללמוד וללמוד ממש.
לפני שכתבתי את תשובתי אליך, התייעצתי אני עם רבי הרב קשתיאל ואלו הספרים שהרב המליץ עליהם - *הלכות צניעות ויחוד, ספר קדושים תהיו, ספר את צנועים חכמה, שולחן ערוך אבן העזר סימן כא.*
אז הנה לך כמה מקורות שתוכלי ללמוד מהם ואם תצטרכי עזרה או חברותא בהם, אני כאן בשמחה!
לרב גם היה חשוב להדגיש שאכן זה בעייתי. ז"א - באמת צריך לזכור שזה קשה.
אז זה לא אומר לא לעשות, אך זה אומר ללמוד ולהתכונן ובאמת צריך כל הזמן לזכור שיש מצבים בעייתים ולא צריך להתעלם מהם. אלא לפתור אותם. זה אפשרי ואנחנו לגמרי מסוגלות!
אנחנו יהודים, אמיתיים. בנים של מלך. הבנים של אבא. אנחנו לא מוותרים, פותרים מה שצריך ומתעסקים גם ברבדים העמוקים והקשים ביותר!
נצטרך לדעת את חוקי הארמון וחוקי הבית, ובפרט בחדרים הכי מעניינים שלא כולם יכולים להכנס אליהם! במשימות הכי טובות! כמה סקרנות!
רצית קומונה? זכית! עכשיו צריך ללמוד איך פועלים נכון, אל תוותרי.
בהצלחה גדולה. ה' עמך
מוריה שרה, קומונרית בסדיר(;
0543554290