ש.
היי יש משהו שאני לא מצליחה להבין. מצד אחד אומרים שכל נשמה לפני שהיא יורדת לעולם הזה, בורא עולם מראה לה את מסלול חייה, איך שהיא נראית, המשפחה וכו'. לדוג ה' שואל אותה עם היא רוצה הרבה בינה, ואותה נשמה אומרת שלא כי אז היא תיפול במידת הענווה.. בסופו של דבר הנשמה בוחרת מי היא רוצה להיות כדי לעשות את התיקון שלה בעולם הזה(החומר) ובורא עולם מראה לה את מסלול חייה והיא מאשרת לכך ויש הרבה דברים כמו (יופי גובה משקל כסף-שהנשמה לא רוצה כי אז היא תיפול בזה) השאלה שלי למה רוב העולם כן חכם/יפה/גבוה/עשיר אם כפי ששמעתי שהנשמה לא רוצה את זה אחרת זה לא התיקון שלה...
ת.
אהלן! שאלה מעניינת..
חיפשתי את המקור למה שאת כותבת ופשוט לא מצאתי, לכן מה שאני אסביר זה לפי מה שעולה לי עכשיו ובהחלט יתכן שאני טועה..
הקדמה קטנה
יתכן מאוד שהאגדה הזאת היא לא מחז"ל אלא מתקופות יותר מאוחרות, מחכמי הדורות, ואין לאגדה הזאת תוקף כמו אגדות חז"ל אז לא בטוח שהיא נכונה לגבינו.
מ"מ אם נתייחס לאגדה ברצינות צריך להבין שאגדות חז"ל ע"פ רוב לא באות להגיד 'ככה היא המציאות' אלא באים להביע רעיון מסויים בדרך משל.
לעניות דעתי, האמירה שהנשמה בוחרת תכונות מסויימות באה להגיד בצורה משלית שהדברים האלה מתאימים לנשמה הזאת, היופי יטיב לה והחוכמה עלולה להסיט אותה מהמשימה שלה, לנשמה אין מושג של בחירה והכל לפי הרצון האלוקי.
כמו שאמרת, הנשמות 'בוחרות' זאת אומרת שיש כאלה שיבחרו לרדת לעולם בלי יופי או חוכמה ויש כאלה 'שיבחרו' שכן להיות בעלי חוכמה או יופי.
ולמה רוב העולם יפה/חכם/עשיר?
א. מי אמר שהרוב ככה? הכל יחסי..
תמיד יש את העשירון העליון, כמה תלמידי חכמים גדולים יש? ביחס לחברה..
העשירון העליון זה רק 10%..
ב. למה שלא יהיו אנשים חכמים/יפים וכו'?
אין לנו התנגדות ליופי וחוכמה, לא צריך להתייחס אליהם כדברים שלילים שצריך לחשוש מהם, להפך אנחנו רוצים להופיע את החיים בשלמותם, בקומת הרוח, השכל, הדעת וגם בצדדים החומריים של עושר ואסטטיקה וכד', אפשר לראות את היחס של התורה ליופי ולעושר אצל האבות, "יפת תואר ויפת מראה" "והנערה טובת מראה" "וה' ברך את אדוני (אברהם) מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדים ושפחות וגמלים וחמורים" גדלות הנפש בטהרה וחיבור לה' מאפשרת להופיע את עוצמות החיים גם בעניניים חומריים.
בדורות של גאולה אנחנו זוכים והחיים הופכים יותר ויותר אלוקיים, חיים עם חיבור לה' בממד הרוח וחיבור גם מצד החומר, המדינה מתפתחת, הכלכלה מתחדשת ופורחת והחוכמה מתעמקת בענקי הרוח ובציבור הרחב.
במגילת איכה שקראנו ממש עכשיו בני ירושלים נקראים "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז" במגילה אנחנו בוכים גם על יופיים של בני ציון שאבד, היופי מבטה את זה שהקומה הרוחנית של עם ישראל הייתה כל כך עוצמתית עד שהופיע שלמות בחיים הפיזיים.
אז היום בדורות של גאולה ושיבה לחיים הישראלים מתרב היופי ומתרבה החוכמה, וכל נשמה שיורדת עם היכולות הללו כנראה שהיא בעלת יכולת לעמוד כנגד הנפילות, ואם לא אז כנראה שהתכונות הללו יכולות להפריע לה בשליחות המיוחדת שלה.
ועוד נקודה שאולי עולה מהאגדה, האדם צריך לשמוח במי שהוא, ביכולות שלו ובתכונות שלו, הנשמה 'ראתה' את מסלול החיים 'ובחרה' בו, כי זה מה שנכון וטוב לה ולעולם כולו.
כל אדם, כל נשמה יש לה שליחות מיוחדת שהיא 'בחרה' לעצמה, צריך שיהיו אנשים חכמים וצריך שיהיו אנשים שהשכל לא תופס אצלם מקום חזק כדי לאפשר לרגש ולאינטואיציה מקום מרכזי, יש כאלה שיבואו עם יופי ויש כאלה שהעולם הפנימי תופס אצלם מקום חזק בנפש, כל נשמה והשליחות שלה, וכולנו ביחד מופיעים עולם שלם, בהרמוניה ושמחה ובע"ה גם בלי קנאה, כמו שבגוף יש שכל ולב ויד מחוספסת ואפילו שערות הכל ביחד יוצר גוף שלם, ואם אחד היה מהם היה נגדע הגוף כבר לא היה שלם, ככה כל אחד חשוב וכל אחד צריך לחפש את השליחות המיוחדת לו לשמוח בה.
מקווה שעזרתי, אם יש עוד דברים שאת רוצה לברר או להרחיב בנושא הזה או בכל נושא אחר, אז מוזמנת לשלוח עוד שאלות (:
בהצלחה.
אליסף עמיר