ש
תודה רבה על הפרויקט המדהים שלכם! לפי מה שהבנתי, היהדות מכוונת לחיבור בין הקודש לחול (״לקדש את החול״), איך זה מסתדר עם זה שכל מוצ״ש אנחנו אומרים ״ברוך... המבדיל בין קודש לחול״?
ת.
שאלת שאלה יפה מאוד.
על העולם ניתן להסתכל מכמה זוויות ראיה. זווית הראיה שלנו היא לא זווית הראיה של המלאכים ובטח שלא של הקב"ה, שהוא בורא העולם (יותר מזה, בחסידות אומרים שהמילה "עולם" מגיעה מהמילה הֶעֵלם, כלומר כל המציאות תלויה בזווית הראיה). כשמבינים את הנקודה הזו, ניתן להבין למה ברכת ההבדלה מקושרת לברכת הדעת (אתה חוננתנו נמצאת בתוך אתה חונן לאדם דעת) וכך השאלה נפתרת. למה הכוונה?
לכולנו אומרים כבר מהגן שהקב"ה נמצא בכל מקום, אך אם הוא נמצא בכל מקום, מה ההבדל בכלל בין קודש לחול? הרי הקב"ה נמצא גם בזה וגם בזה ואם נאמר שמבחינת הקב"ה יש הבדל בין קודש לחול אנו נגביל אותו וזו כפירה! אבל מצד שני, כשאנו מסתכלים על העולם, אי אפשר לומר שאין הבדל בין האסור למותר, בין הקודש לבין החול ובין הטמא לטהור, הרי ההבדלה הזו היא בסיס קיומו העולם (ואנחנו אפילו מברכים על קיומה- ברוך המבדיל)! כל העולם בנוי על החול, על מקום בו אנו לא רואים את הקב"ה (אחרת נאמר שכל העולם הוא בעצם הקב"ה ושום דבר לא באמת קיים)! איך מיישבים את הסתירה?
ובכן, כדי ליישב את הסתירה מקובל להשתמש בהבדל בין זווית הראיה שלנו לזו של הקב"ה. כשאנו מסתכלים על העולם מהזווית של בורא העולם- העולם אכן לא באמת קיים, כי הקב"ה ממלא אותו לחלוטין, הקב"ה נמצא בכל מקום. אך אנו לא הקב"ה ומזווית הראיה שלנו הקב"ה נעלם (עולם=העלם, כמובא קודם) בחלק מהמקומות ובחלק מהזמנים, מה שיוצר את ההבדלה בין הקודש לחול, כלומר- ההבדלה תלויה בדעת האנושית, זו הסיבה שההבדלה מצויה בחונן הדעת. מהסיבה הזו, אנשים שונים בזמנים שונים רואים את הקב"ה במקומות שונים. אנשים גדולים יותר רואים אותו במקומות וזמנים רבים יותר, אך לא ניתן לראות את הקב"ה בכל מקום מזווית ראיה אנושית.
מכיוון שאנו רעייתו של הקב"ה, השאיפה שלנו היא (או לפחות כך היא צריכה להיות) לראות אותו כמה שיותר, אם זה על ידי לימוד תורה וקיום המצוות ואם זה על ידי שימוש בחול כבסיס לקודש. אלו הדרכים להפוך את העולם השגרתי, חיי החול, להזדמנות למפגש עם הקודש, עם הקדוש ברוך הוא. ככל שהמפגש הופך ליותר ממשי, אנו יכולים לראות שגם בעולם הזה, המבוסס על החול, ההעלם, הקב"ה מסוגל להופיע, דרך החול ולא למרות החול. לעתיד לבוא גם בזווית הראיה שלנו נוכל לראות את הקב"ה בכל מקום ולהתגבר על הסתירה הזו, אבל שוב, רק לעתיד לבוא. גם כעת בחלק מהזמנים אנו יכולים לפגוש את הקב"ה יותר בקלות (כמו בשבת וימים טובים למשל), אבל חוץ מהזמנים המיוחדים, קשה למצוא את הקב"ה בעולם והמשימה שלנו היא להנכיח אותו בעולם שלנו כדי שנוכל לראות אותו מזווית הראיה שלנו כמה שיותר (והראיה הזו היא היא הגאולה) וכך בעזרת ה' במהרה בימינו ה"לעתיד לבוא" יהפוך ל"עכשיו".
ברכה והצלחה,
אביאל