ש.
הקשר שלי עם ה' לא תמיד הולך חלק. אבל אני ממש רוצה להרגיש אותו יותר. אני מחכה שהאש שבתוכי תבער ותלהיב אותי בעבודת ה', ואפילו התפללתי על זה וביקשתי מ-ה' שיעזור לי להדליק את האש ושארצה להתקרב אליו באמת. איך אני יכולה להלהיב את עצמי על עבודת ה' ולעורר בי את הרצון האמיתי לדבוק בו?
ת.
וואו איזו שאלה יפה. עצם הרצון להרגיש את הקב"ה והקשר איתו הוא הדבר החשוב ביותר, וזה שיש לך רצון כזה זה הכי חשוב! בקשר עם הקב"ה יש הרבה עליות וירידות לפעמים אנחנו ממש יכולים להרגיש את נוכחות הקב"ה ולפעמים אנו מרגישים בודדים ורחוקים. הבעל שם טוב אומר שהקב"ה מתייחס אלינו כמו אבא שמלמד את בנו ללכת, ככל שהבן הולך יותר, האבא מרחיק את עצמו יותר כדי שהילד ילך לבד. כך גם הקב"ה גורם לנו להרגיש רחוקים לפעמים, אבל זה לא כי הקב"ה מתרחק מאיתנו חס וחלילה אלא רק כדי שנתאמץ ונתקרב אליו יותר. הקב"ה מאמין בנו שנצליח! כשיודעים את זה, כבר מקבלים כח.
כדי להתחזק בעבודת ה' צריך לפתח כמה כיוונים, אנסה לתת כמה עצות טובות:
▪️במה שנוגע ישירות לתורה ומצוות:
1️⃣ כדי לחיות חיים של בקשת ה', כדאי ליצור קביעות בלימוד תורה, זה מעניק לעבודת ה' יציבות והופך אותה לדבר מרכזי בחיים. קביעות של לימוד יומי (יכול להיות במשנה, במחשבה, בהלכה... העיקר שיהיה לימוד תורה) יכולה ליצור בסיס חזק לעבודת ה' ולתת תחושת קרבה חזקה.
2️⃣ חשוב מאוד שהחיבור לקב"ה יהיה אישי שלך, משהו שמגיע מפנים ולא משהו חיצוני. כדי להגיע לזה הייתי ממליץ ללמוד על הכוחות שהקב"ה נתן לך, כמה הוא מאמין בך ואוהב אותך. עוסקים בזה בעיקר בחסידות (לא חייבים להתחיל מכתבי החסידות הקשים, לאט לאט, לדעתי כדאי להתחיל מדברים פשוטים יותר- חובת התלמידים, "על קצה בהונות ההויה" של הרב דן האוזר על כל מיני תורות של ר' נחמן מברסלב, הספר "התוועדות" של הרב שטיינזלץ זצ"ל, שיחות של הרב יוסף ג'ייקובסון ביוטיוב (שיחות מעולות ממש, הוא עוסק הרבה בשאלה שלך) ועוד), גם הספר "יש לך כנפי רוח" עוסק בזה וישנם עוד הרבה ספרים ושיחות שעוסקים בזה.
3️⃣ כדי לבנות קשר ממשי עם הקב"ה התורה חייבת להיות רלוונטית לחיי המעשה. לא מספיק רק ללמוד על הקב"ה, צריך גם לחיות אותו ולבקש אותו, "בקשו פניו תמיד". הייתי מציע לך ללמוד הלכה, לא "כי חייבים" וממש לא "כי אם לא נעשה את זה יהיה רע", אלא כי ההלכה היא הדרך שלנו לפגוש את הקב"ה ולהרגיש אותו אפילו בדברים הקטנים ביותר, כמו קשירת שרוכים. לי אישית לימוד שולחן ערוך (אפילו בלי כל המפרשים) נותן תחושת סיפוק חזקה מאוד, אחרי כל הלכה שלא הכרתי לפני אני חושב לעצמי 'עכשיו אני יודע יותר טוב מה הקב"ה רוצה ממני ואיך אני יכול לחזק את הקשר בינינו!', כשלומדים את ההלכה מתוך מחשבה כזו, לא מגיעים לעצבנות (ואם איכשהו מגיעים, כדאי להוריד הילוך) אלא לחיי קודש אמיתיים. חוץ מזה, גם את לימודי המחשבה כדאי לקחת למעשה, אחרי כל לימוד כדאי לך לשאול את עצמך 'מה אני לוקחת מכאן?' 'מה הלימוד הוסיף לי?' 'איך עבודת ה' שלי עלתה רמה בעקבות הלימוד הזה?' בנוסף, לפעמים כדאי לחפש חוויות מיוחדות שיתנו רוח חדשה לעבודת ה'.
▪️במה שלא קשור ישירות לתורה ומצוות, אך גם הוא חלק מהמפגש עם הקב"ה:
1️⃣ המפגש עם היופי והחן שבבריאה הוא דרך מעולה להגיע לאהבת הקב"ה ויראתו. אם תתבונני בסביבה, אפילו זו הקרובה והשגרתית, תוכלי לזהות שם הרבה יופי, בצמחיה, בכוכבים, בשקיעה יפה, בחברות טובות, משפחה... מדי פעם הייתי מציע לך לעצור רגע להתרשם מכל הטוב הזה ולחשוב על הקב"ה שברא אותו ונתן לך לחיות איתו. אין על הקב"ה, אה?
2️⃣ שימי לב לעצמך, לתחושות, רגשות, מחשבות, תחיי את החיים כמתנה שהקב"ה העניק לך, כל רגע ורגע, אל תתני להם לעבור סתם כך. כל תחושה, כל מחשבה, יכולה להיות פתח למפגש עם הקב"ה. איפה הוא נמצא? האם הוא כאן? איך אני יכולה לראות ולהרגיש אותו?
3️⃣ תשתפי! תמצאי מישהי קרובה, חברה טובה, משפחה או כל מישהי אחרת שתרגישי בנוח לדבר איתה, תדברו על עבודת ה', איך עושים את זה? האם זה עובד? האם זה ממשי? כאשר יש עם מי לדבר על זה ולשתף, מישהי שתוכלו להבין אחת את השניה, לחוות את הדברים ביחד ואפילו לשיר, עבודת ה' הופכת לחוויה הרבה יותר משמעותית. יפה כתב ר' אלעזר אזכרי (ספר חרדים מצוות לא תעשה פרק ז): "וכתבנו שאחד מן הענפים היקרים שבהתלהבות החשק ישיר האוהב שיר ידידות לפניו לכן אשים לפניך קצת שירי אהבה אשר שרנו בשמחה בחברת חברים מקשיבים". חברה טובה ושירי קודש, מתכון מנצח.
אימוץ של העצות הללו (או אפילו חלקן, לא בכח) בנוסף לתפילות (אפילו בשפה שלך) בעזרת ה' ידליקו את הניצוץ, הדבר יכול להתבטא בהרבה דרכים, חווית סיפוק והרגשת משמעות לא חייבת להיות מלווה באש גדולה, היא גם יכולה להיות מאוד רגועה, "על מי מנוחות ינהלני". תהיי בטוחה שכמו שאת מתאמצת להתקרב לקב"ה, גם הוא מתקרב אלייך, גם אם זה לא תמיד מורגש.
ברכה והצלחה,
אביאל