1 דקות קריאה
18 Sep

ש. אני מרגישה שאני לא אוהבת את המשפחה שלי. 

אין לי כוח אליהם, אין לי סבלנות אליהם, הם מעצבנים אותי, לא מרגישה מחוברת אליהם, יש מן ריחוק כזה, לא מרגישה קשורה אליהם בכלל.

אני לא מוצאת את המקום שלי בבית, באלי שייגמר החופש ויהיה לי קצת שקט, או שאני רוצה פשוט ללכת מכאן, לצאת קצת החוצה, בלי המשפחה שלי על הראש.

לא מצליחה לחשוב עליהם דברים טובים, אני מסתובבת בבית עצבנית וחסרת סבלנות.


ת.

אמנם החופש עוד מעט כבר נגמר, אבל בטוחה שתמצאי עניין בתשובה גם בהמשך.

הקושי שאת מתארת נוגע לכל אדם בדרך כזאת או אחרת, אבל אולי בגלל שזה נוגע במקומות כל כך עמוקים ויסודיים בנפש, לא יוצא לנו להתעסק בזה הרבה.


👨‍👩‍👧‍👦 המשפחה היא דבר כל כך טבעי וברור מאליו, שאנחנו גדלים אליו ומלווה אותנו כל החיים.

יש שלב בחיים שבו אנחנו בוחנים מחדש את כל הדברים שהיו טבעיים ולא בחיריים בחיים שלנו, ובוחרים בהם.

אני מציעה לך לקחת את הקושי הזה כהזדמנות לברר ולהעמיק את הקשר שלך עם המשפחה שלך.


הבירור הזה לא תמיד קל, כי הוא מציף את הרגשות הכי כמוסים שלנו.

כל קושי מול אדם חיצוני, ובמיוחד מול אנשים שקרובים אלינו כל כך, מפגיש אותנו בפחדים ובחולשות שלנו, במקומות הכואבים שבנו.

לפעמים אפילו בפני עצמנו קשה לנו להודות בקושי שיש מול אחד מבני המשפחה, והבירור הזה כמעט תמיד מגלה לנו דברים חדשים על עצמנו.


💐 מזמינה אותך לחשוב עם עצמך ואפילו לכתוב על המקום הזה של המשפחה בחיים שלך.

מצרפת כאן נקודות למחשבה שיכולות לכוון אותך במסע הבירור הזה.


על כל אחד מבני המשפחה (כולל אבא ואמא:)-

❓מה אני אוהבת ומעריכה בו?

❓מה קשה לי איתו?

❓איזה קשר יש לי איתו?

❓מה מפריע לי בקשר איתו?

❓מה השתנה בקשר במהלך השנים?

❓איך הייתי רוצה שהקשר שלנו יראה?


ובכלל על המקום שלך במשפחה-

❓איך אני מרגישה במשפחה?

❓איך המשפחה שלי רואה אותי?

❓מה המקום שלי במשפחה?

❓מה המקום של המשפחה בחיים שלי?

❓מתי אני זקוקה למשפחה שלי?

❓מה קשה לי במשפחה שלי?

❓מה אני אוהבת במשפחה שלי?


💕 השלב הבא הוא לקבל באהבה את המשפחה שלי כמו שהיא, עם הקשיים והסיכסוכים, הריחוק והקרבה, העצבים והביקורת- 

הם חלק ממי שאת, וכשתקבלי את החסרונות שלהם יהיה לך קל יותר לראות את הצדדים החיוביים והמשמחים.


👈  עוד נקודה חשובה

את נמצאת בגיל שבו את מנסה לברר מי ומה את בנפרד מההורים והמשפחה, בפני עצמך.

זה חשוב ונכון, את באמת בן אדם שונה, עם צרכים אופי ורצונות שונים.

השונות והנפרדות יכולות לגרום לעין שלילית עליהם, אבל לא פחות מזה- תוכלי דווקא לקחת את זה למקום שמאפשר לך לקבל אותם כמו שהם, מתוך ההבנה החשובה שהם אנשים נפרדים.


ומה בתכלס? 🏃‍♀️

אחרי שפירקנו את הקושי לגורמים, ניסחנו אותו והתעסקנו בו, הדרך קצת יותר ברורה.

אני מזמינה אותך לעשות צעדים כדי לחזק את הקשר עם המשפחה כמו שאת רוצה, לבחור בתוכו.

ליזום שיחה עם אחד האחים, לעשות משהו ששניכם אוהבים, להעביר את המשפחה חוויה שעוד לא ניסיתם, להביא את עצמך במרחב המשפחתי ולגלות בהם ובך צדדים חדשים.

לפעמים זה לוקח זמן, וזה בסדר.

לאט לאט תגלי שאת מסוגלת להכיר מחדש את האנשים הכי קרובים אלייך.

ואם קשה ומאתגר, זה בסדר גם להתאוורר.

לצאת עם חברות, להשקיע זמן בעצמך ובמה שאת אוהבת.

העיקר לא לברוח מהמקום הכל כך חשוב הזה בחיים שלך, ולעמוד מולו באומץ.


אל תפחדי לגעת בזה,

במקום להשאיר את הקושי כעובדה יבשה,

להבין אותו בעומק ומשם לנסות לפעול לשינוי.

מאמינה בך, ומאחלת הרבה הצלחה🌱

רני

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.