ש.
796 א. אני לפעמים מוותרת על עצמי. אני חושבת על איך אחרים ירגישו בסיטואציה מסויימת ומדליק את עצמי כדי שלאחרים תהיה תחושה טובה. תמיד חשבתי שזה בסדר, כי זה אומר שאני לא אגואיסטית נכון? אבל מסתבר שיש בעיה בלהיות שם בשביל אחרים כלכך הרבה עד כדי כך שאתה לא שם בשביל עצמך. אני לא יודעת מה לעשות.. מה יותר חשוב? להיות שם בשביל אחרים ב100 אחוז או להשאיר לעצמי גם קצת מקום? איפה האיזון?
ת.
שלום לך יקרה 🌸
קודם כל, אני רוצה לחזק אותך על עשיית הטוב שלך וההתחשבות שלך באחרים- זה בכלל לא מובן מאליו!
אבל, לתת כ"כ הרבה מעצמך עד כדי כך שאת כבר לא שם בשביל עצמך לפעמים עלול לעבור את גבול הטעם הטוב ולפגוע בנו.
כשאדם נותן מתוך חיבור לעצמו ומתוך מלאות ורצון שלם הנתינה נהיית הרבה יותר מדויקת.
כלומר, כשאת נותנת כשטוב לך הנתינה נהיית יותר משמעותית ונכונה לשני הצדדים.
אז מה בעצם עושים?
לצערי, אין לי נוסחא מדויקת אבל כן יש כמה דברים שיכולים לעזור לנו להעמיד דברים במקום(:
למה אני עושה את זה?
כדאי לנסות לחשוב לעומק- למה זה קורה?
מעבר ללא להיות אגואיסטית כמו שאמרת, אולי יש פה דברים נוספים?
צורך לרצות אחרים? חוסר הערכה של הרצונות והצרכים שלי?
ע"י בירור שורש הדבר יותר לעומק יהיה קל יותר לעצור ולא לוותר על עצמך.
גבולות
איפה הגבולות שאני מציבה לעצמי?
מתי אני זה כבר פוגע בי?
על השאלות האלו רק את יכולה לענות אבל אנסה לתת לך שתי נקודות חשובות למחשבה שבהן כדאי לעצור ולהיות שם בשביל עצמך.
מטלות
אם להיות שם בשביל אחרים פוגע במטלות או דברים שחשובים לך נדלקת נורה אדומה.
לדוג' את נמצאת שם בשביל אחרים וזה פוגע לך בכיבוד הורים, שיעורי בית או בעצם כל דבר אחר שאת צריכה לעשות.
(יש מקרים בהם הנתינה לא לגמרי מסתדרת לנו ועלולה להתנגש עם דברים אחרים (שהם לא חובה כדוגמת כיבוד הורים) וזה גם בסדר, במקרים כאלה צריך להפעיל שיקול דעת והקשבה עצמית ולבחור איך לפעול בהתאם למקרה- האם אני בוחרת לעזור כרגע ולתת או שזה פחות מתאים)
שמחה
אם כשאת נמצאת שם בשביל האחר נפגעת לך השמחה ואת עושה את זה רק ממניעים חיצוניים כדאי לעצור ולחשוב.
והדבר מתבטא לא רק בירידה בשמחה, גם אם עצם המעשה גורם לך לרגשות שליליים וכדו' כדאי גם פה לעצור.
מאמינה בך שתמצאי את הגבול המתאים לך ומחזקת אותך מרחוק ❤
אילה.