ש.
שלום וסחטיין על הפרוייקט המדהים הזה!!
אז ככה, אני ממש רוצה להתחיל ללמוד גמרא.
אשמח ממש לדעת אם זה דבר שהוא מקובל לאישה ללמוד גמרא שמעתי דעות לכאן ולכאן ואני לא יודעת מה נכון.
ועוד משהו, איך אני מתחילה? איזה דרך מומלצת והכי נכונה להתחיל ללמוד?
תודה רבה!
ת.
שלום לך!
אשריך על הרצון ללמוד ולהתקדם!
לגבי החלק הראשון של שאלתך האם מקובל לנשים ללמוד גמרא – את יכולה להסתכל בשאלה 223 במאגר, יש שם תשובה מפורטת בעניין הזה.
לגבי השאלה איך מתחילים ללמוד גמרא(להלן גמ') – אנסה לתת כמה עצות:
📒 ללמוד משנה לפני
הגמ' היא בעצם פירוש של האמוראים על המשניות. הם ישאלו שאלות, יבררו את מקורות הדינים, ויוסיפו הלכות הקשורות לנושא. לכן, דבר ראשון שכדאי לעשות לפני שבכלל לומדים גמרא – זה ללמוד את המשניות של אותה המסכת, בשביל להבין את מושגי היסוד.
למשל מי שמתחיל ללמוד מסכת עירובין, בלי שהוא מבין היטב מה ההבדל בין חצר, מבוי ומבוי מפולש. מה זה לחי ומה זה קורה – הוא יתקשה להבין את רוב הדיונים – איך אפשר להבין שאלה על שני נושאים שאני לא מבין אותם בכלל?.🥴 אבל מי ששולט במושגים של המסכת – יש לו כבר הרבה בהירות, והרבה מהקטעים שאנשים נתקעים בהם – הוא לא יתקע.
לפעמים גם הגמ' עוברת לעסוק בנושאים אחרים שלא קושרים למסכת מסדר זרעים או טהרות למשל – וגם שם, הרבה מחוסר ההבנה הראשוני נובע מהעבודה הפשוטה שהלומד לא שולט בנושאים השונים.
יש גם דרך קיצור – לא ללמוד את כל המשניות לפני, אלא לקרוא רק על המושגים העיקריים במסכת- לרוב במשניות 'קהתי' או בתחילת גמרא עם פירוש 'שוטנשטיין' יש ביאור על כל המושגים.
📕 להתחיל עם מסכת קלה יחסית
יש מסכתות שנחשבת 'קשות' יותר. הן בגלל אורכן, והן בגלל אופי הדיונים שלהם – או מופשטים מאוד, או בנושאים שאנחנו בקושי מכירים כמו מסדר קודשים.
ולכן כדאי להתחיל ממסכתות מסדר מועד כמו תענית או מגילה. הן גם יחסית קלות, וגם נוגעים בנושאים שבסוף אנחנו יותר פוגשים ביום יום, אז גם יש לנו הכרות גדולה יותר איתם מלפני, ואנחנו מרגישים שאנחנו יותר מבינים על מה מדברים, כי יתכן מאוד שפגשנו את הנושא הנידון ביום יום שלנו. למשל - קל יותר להבין דיון על קריאת מגילה בדילוגים, מאשר על השאלה מה זה אימורים, ואיך בדיוק מקריבים אותם על המזבח...
בנוסף העובדה שזה יחסית קצר, ואפשר לסיים את המסכת די בקלות, נותנת מוטיבציה גדולה. (אע"פ שכמובן כל דף ודף שלומדים הוא משמעותי).
📘 ספרי עזר
שני קשיים מרכזיים יש בגמ' – השפה היא ארמית ולא עברית, ואין פיסוק וניקוד אז קשה לדעת איפה מתחיל ומסתיים כל שלב.
לכן בהתחלה מומלץ ללמוד עם מישהו שיודע, או ללמוד עם ספרים כמו שוטנשטיין או פירוש הרב שטיינזלץ.
הרעיון הוא להעזר בהם כדי ללמוד את השפה, אבל גם ללמוד את המבנה:
המבנה הכללי של הגמ' הוא שאלות ותשובות, ובין לבין לרוב יש גם ראיות לכל טיעון. מי שיש לו נסיון כבר יוכל להבחין שיש מילות מפתח שמרמזות על שלב מסוים. למשל המילה 'בעי' היא סימן לתחילת שאלה. והמילה תא שמע(או ת"ש) היא סימן להבאת ראיה.
זה דורש קצת נסיון ותרגול, אבל לאט לאט קולטים את ההגיון הגמרתי, ואפשר לבד להבין ולהבחין בין שלב לשלב.
אפשר כמובן לא ללמוד בתוך הפירוש אלא להסתכל על דף הגמ' הרגיל, וכשנתקעים – לעבור לרש"י. עם עדיין לא מבינים - לפירוש. בסוף חלק גדול מלימוד הגמ' הוא העמל והקושי, אז לא לוותר לעצמנו.
אבל מי שלא מבין כלום – לדעתי עדיף להתחיל עם פירוש, ולשים לב כל הזמן באיזה שלב אנחנו – בקושיה, בתירוץ, על מי מקשים וכו'. עם הנסיון והזמן, מבינים טוב יותר, ולא צריך 'גלגלי עזר'.
ספר נוסף שיכול לעזור לך הוא "מדריך לתלמוד" של הרב שטיינזלץ זצ"ל, שעוסק בהדרכה ללימוד גמרא.
📙 לחזור ולסכם – להיות בטוחים שהבנו
בסיום כל סוגיה, כלומר כל נושא נידון – למשל הלכה מסוימת, או כשהגמ' עוברת לעסוק בחלק הבא של המשנה – לעצור ולסכם לעצמנו מה היה עד כאן – מה היו השאלות של הגמ' בסוגיה, מה ענינו עליהן. אם יש מחלוקת אמוראים – מה סובר כל צד. וכו'.
כדאי מאוד גם לחזור כמה פעמים על אותו קטע – הסוגיה התחילה בשאלה והגמ' ענתה תשובה. אז לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם. לפעמים בחזרה השנייה או השלישית פתאום שמים לב שתכל'ס לא הבנו כ"כ טוב - השאלה לא ממש מובנת לנו, או שאנחנו לא רואים איך התשובה עונה בדיוק.
וכמובן אנחנו רוצים לזכור את מה שלמדנו – לכן חשוב לסכם ולחזור.
📗 ללמוד בחברותא
כשלומדים עם מישהו אחר, זה עוזר מאוד להבין - מה שאני לא מבין הוא הבין, ומה שהוא לא הבין אני יכול להסביר לו. בנוסף אנחנו עלולים לחשוב שהבנו, למרות שבאמת לא, וכשאנחנו משתפים את הצד השני במחשבות שלנו – קל לו יותר לשים לב למסקנה המוטעית שהגענו אליה, ולתקן אותנו.
אם אין אופציה ללמוד עם מישהו – אפשר ללמוד בקול ולהסביר לעצמינו כאילו יושב לידנו מישהו.
מקווה שעזרתי, מוזמנת תמיד לשאול עוד...
בהצלחה!
יוחאי