ש
היי: -)
ממש תודה על המקום, יש לי שאלה שאני חושבת עליה כבר יחסית הרבה זמן ולא ידעתי את מי לשאול..
אז ככה, לגבי סוף השמינית- מעבר לזה שאני מתלבטת אם לעשות שירות או צבא ראיתי תשובות קודמות שממש עזרו לי, אבל הבנתי מהן שבכל מקרה עדיף לי קודם לחזק את עצמי מבחינה תורנית, לספוג עוד קצת ערכים ויהדות לפני שאני יוצאת אל העולם..
הבעיה היא שהמשפחה שלי לא ממש בקטע הזה, ומעבר לזה שיצחקו עלי אם אני אלך למדרשה, אני לא בטוחה שההורים שלי יקבלו את זה בעין יפה שאני אוציא כלכך הרבה כסף שנה הבאה נטו על ללמוד תורה וכו.. ואם אני כן אלך, יהיה עליי כל הזמן לחץ להראות שאני לומדת ומתקדמת שם, וזה פחות מתאים לי..
מקווה שמי שיקרא את זה מבין אותיי
ת
שלום יקרה💕
השאלה שלך מובנת כ"כ, אינלי ספק שלמרות הקושי שבבחירה, זה תהליך משמעותי ופשוט מגדל!
ב"ה הקב"ה חנן אותנו ביכולת מיוחדת, היכולת לבחור! כל בחירה היא חיים, כל החלטה שלנו מקדמת אותנו להיות אנחנו טובים יותר.
כ"כ שגדלים הבחירות שלנו נעשות כבדות משקל בכיוון שלהן ולכן צריך להפעיל שיקול דעת גדול, והכי חשוב שהבחירות שלנו יהיו שלנו באמת😊
לפני שמקבלים החלטה, חשוב קודם כל לברר מה הרצון שלי, הרצון הכי פשוט ואמיתי.
הרב מרזר אומר, שהמקום הזה שהלב מרגיש שנמשך אליו זה כמו צליל של הנשמה להנחות את האדם לאן ללכת.
לפעמים לכתוב על דף בצורה מפורטת עושה את העבודה, לפעמים שיחה עם חברה/ מורה/ מדריכה ולפעמים הליכה למרחב שקט מחדד את הרצון..
לכאורה, זה נשמע פשוט.. אבל כמו שכתבת בדברייך הרבה פעמים יש קולות מסביב שמקשים על הקשבה מוחלטת לרצון הזה, כפי שבמקרה שלך- המשפחה.
אין ספק שזה הכי קשה בעולם לא להקשיב לקולות הללו, כי בסוף זה אנשים שאת מעריכה ותופסת מהם וגם הרבה פעמים יש אמת בדבריהם.
הייתי מציעה לך לנסות להקשיב רגע לקולות של הסובבים אותך, מה יגידו אם תלכי למדרשה? האם יש אמת בדברים שלהם? תנסי להבין מאיפה הדברים שאומרים מגיעים, גם הדברים שמסכימה איתם וגם אלה שלא. כשאנחנו פתוחים להקשיב לקולות הללו הם כבר נעשים פחות מאיימים.
עכשיו, על כל נק' שעולה לך מדבריהם תנסי לענות לה בעצמך. יכול להיות שייקח לך קצת זמן, כי זה בסוף בירור משמעותי. אבל זה טוב וחשוב ממליצה לא לוותר...
אחרי שתצליחי לענות על כל הקולות המתנגדים, תנסי לחזור שוב לרצון שלך, בזכות שלו. מאמינה שעכשיו תרגישי כמה הוא נקי ופשוט יותר...
ברגע שהרצון אצלך יהיה מחודד תוכלי להיות בטוחה בהחלטה שלך.
בשלב הבא שתפי את המשפחה בהחלטה, ספרי להם מהלב למה בחרת בזה, לפעמים לכתוב זאת במכתב יכול להועיל...
ברגע שתשקפי להם את הרצון האמיתי שלך בביטחון, הם יקבלו אותו הרבה יותר, וגם אם תהיה התנגדות היא תהיה מעודנת יותר..
כמובן שלכל אורך התהליך ולאחר קבלת ההחלטה, הרבה תפילות! הקב"ה מוליך אותנו למקומות הטובים ביותר עבורנו וההשתדלות שלנו היא בתפילה שנזכה לראות ולחוש זאת..
לסיכום,
🔸בשלב הראשון את מבררת לעצמך מה הרצון שלך, מאיפה נובע וכו'.
🔸בשלב השני מנסה לעמוד בעצמך מול הקולות המתנגדים להחלטה שלך.
🔸בשלה השלישי, מגיעה להחלטה ומשתפת אותה בבטחון.
🔸בשלב הרביעי ולאורך כל הדרך תפילות, תפילות..
"אין שמחה כהתרת הספקות"
לפעמים זה לוקח זמן, אבל ברגע שאנו מגיעים להחלטה שהיא שלנו באמת, הנשמה רגועה, היא מרגישה במקומה ומשם רק עולים מעלה בע"ה...
החלטות טובות, שהקב"ה יאיר דרכך! הרבה הצלחה🌸
שקד