רציתי לשאול איך אני יכולה להיות יותר רגועה, ולא תמיד לנסות לרצות את כולם, אני מרגישה שממש כל הודעה קטנה שאני שולחת אני רק חושבת מה יענו ומה יגידו וכאילו תמיד במצב שורד כזה ואף פעם לא בטוחה במקום שלי (זה בעיקר מול החברות)
בת 16, תודה!
היי יקרה❣️
אהבתי את הכנות. זאת התמודדות של הרבה מאוד בני נוער ומבוגרים, ולא הרבה יודעים להודות במה שאמרת. אשרייך!
אנסה להגיד את הדברים שאמרת במילים אחרות:
השפעה מהחברה, אכפתיות ממה יגידו⬅️רצון לריצוי תמידי⬅️חוסר רוגע וביטחון.
אחד מביא לשני. אדם שלא אכפת לו ממה שאנשים יגידו או יחשבו עליו, לא יחפש לרצות, ויהיה מן הסתם גם יותר בטוח ורגוע במקום הזה.
לכן, נתעכב על הנקודה הזאת:
למה אכפת לי ממה שאחרים יגידו עלי?
קודם כל - זה בריא ונורמלי. אנחנו אנשים חברתיים, החברה היא חלק משמעותי מאיתנו ואנחנו מושפעים ממנה ומשפיעים חזרה. אכפת לנו מהמקום שלנו בחברה, ואנחנו מפחדים לעשות מעשים שירימו עליהם גבה ויתייגו אותנו כשונים = פחות שייכים. בנוסף, יש בזה משהו טוב - האכפתיות הזו מונעת פליטות פה שעלולות לפגוע באנשים, חושבים פעמיים לפני שאומרים.
אבל... כשיותר מידי חושבים מה יהיו התגובות על כל מעשה ומעשה שלנו, הטבעיות יורדת ואנחנו פחות אמיתיים.
🔹 התבוננות פנימית - האם אני מאמינה שמה שאני עושה? שמה שאני אומרת? אם רגע ננתק את כל האורות מבחוץ שמבלבלים אותי - זה מה שאני רוצה להגיד לעולם? כשמחזקים את המקום הפנימי, קל יותר להביא אותו החוצה בביטחון.
בנוסף, כשאדם אותנטי ואומר את מה שהוא מאמין בו, הוא מושך אליו יותר. אולי לא כולם יתחברו אבל מי שכן - זה יהיה חיבור אמיתי מתוך הכרות אמיתית. סה"כ לא צריך הרבה חברים טובים ואישורים מכולם, אלא קומץ של אנשים שבאמת תומכים בכל מצב, מכירים אותך טוב ומקבלים אותך עם כל החסרונות והיתרונות שלך!
🔹 אומץ - לפחות בהתחלה, צריך לאזור אומץ ולעשות דברים בלי לחשוב, גם אם הם קצת פחות מקובלים. לשאול את עצמי - מה הכי גרוע שיכול לקרות? ירימו גבה? ומה יקרה שניה אחרי זה? בדרך כלל אנשים לא מתעכבים על כל משפט ומשפט שאנחנו אומרים. בהתחלה זה קשה ועושים קצת 'בכוח', אבל לאט לאט הטבעיות תגיע..
אפשר גם לתת לעצמך הסברים הגיוניים ושכליים למעשים שאת עושה, שיחזקו את העמדה שלך :)
🔹 איזון - כמו שהרמב"ם אומר על עבודת מידות, אפשר ליישם גם כאן: אם נמצאים בקיצוניות אחת, אפשר לנסות לגעת בשניה ובסוף זה יגיע לאיזון. את מרגישה שכל צעד את יותר מידי מחשבת? אז תחליטי שלמשך זמן מסוים, את עושה בלי לחשוב. כותבת הודעה ומיד שולחת, עושה מעשים גם אם הם קצת 'לא רגילים'. שוב - זה דורש אומץ אבל בסוף זה משתחרר.
מקווה שתצליחי להביא את הנקודות האלו לפרקטיקה, ועם עבודה בע"ה אפשר לשחרר ולהגיע לביטחון הרצוי❣️
רק נקודה שחשוב לי לציין - אם את מרגישה שזה לא מצליח והחוסר רוגע ממשיך לקנן בך, ממליצה בחום לפנות לדמות שאת מרגישה בנוח איתה/דמות מקצועית ולקבל ממנה עוד חיזוקים ודיוקים.
מוזמנת להמשיך לשאול אם לא מספיק נגעתי בנקודות שהפריעו לך..
בהצלחה רבה!
אביגיל