1 דקות קריאה
17 Oct

ש.

מדריכה בתחילת שנה ראשונה.

מורעלת!! צהובה! חדג'דומטית!

איך שתקראו לזה..

פעילה ממש, הסניף במקום הראשון שלי, ובראש סדר העדיפויות גם בראש וגם בלב.

אני מדריכה סהכ שבועיים והרמתי כבר 3 פרויקטים מטורפים, מדברת ונפגשת עם החניכות מלאא, ומדברת על הסניף בלי סוף.

השאלה שלי מתחלקת ל2-

איך אפשר לשמר את ההתלהבות והעשיה? מפחדת שזה יעלם מתישהו.

ונפלתי על צוות קצת יבש.. אני היחידה שפעילה ומתלהבת.

איך אפשר להשפיע עליהם? כי כרגע הם מרימים לי גבה ויורדים עלי שאני המתלהבת של הצוות ושאני חייבת להנמיך. שהסניף זה לא הכל בחיים.

ישמצב שקצת ציפתי מהם לעשייה.. אבל לאיודעת מדריך זה לא רק להעביר פעולה כל שבוע.


ת.

יואו איזה כיף! פשוט טירוף חושים!!

אני אגיד לך גם למה.  כי אני מאוד מתחבר לשאלה שלך. גם אני כזה, צהבהב כזה.  גם בהדרכה אחרי זה גם בצה"ל (כיף כיף) - קיצר מקווה שאצליח לתת לך עצות שיעשו לך טוב🙃🏄‍♂️


שנתחיל?


אז קודם לשאלה הפצצה שלך של "איך משמרים את ההתלהבות והעשייה?"


👈אז כמו כל דבר טוב בחיים הכל מתחיל מהפנימיות של עצמנו.  התשוקות, השאיפות, הרצונות.

לכן נתחיל בלהתעסק בפנים🐶


עד כמה שאני לא אוהב להגיד את זה...תנסי להגדיר את עצמך.

תשאלי את עצמך -

מה השאיפות שלי? מה המניעים שלי? מי אני? מה אני בחיים לא אסכים לעשות? מה הצבע האהוב עליי? לאן נעלם החלק בעץ שהמסמר נכנס אליו? איך קוראים לצ'ופצ'יק של הקומק...הבנת?? לפתוח הכל.

ההגדרות האלו יכולות להיות הרסניות בעיקר אם הם מגיעים מבחוץ.  אני מבין שאת פחות מתייחסת להגדרה כזאת או אחרת אבל עדיין, חשוב להדגיש.


אז איך לעשות את זה?

תגיעי למצב שבו את שומעת את הפנימיות שלך...נוף יפה, קפה טוב, שיחה עם חברה...מה שיזרום.  תנסי להבין את עצמך בתור מדריכה יותר טוב.

אחרי זה, בנחת, קחי דף ונייר ותכתבי לעצמך מכתב לעוד חצי שנה. אני קורא לזה מכתב המופסה🦁🦁...זוכרת את הסצנה שמופסה מופיע לסימבה בענן והוא מזכיר לו מי הוא? אז משו כזה...תחשבי על עצמך בעוד חצי שנה, מה תרצי לשמוע מהעצמך של לפני חצי שנה. 

מכתב כזה מקשר בין תקופה שאולי הראבאק טיפה ירד לתקופה עכשיו, שיש לך ים אש בעיניים🔥🔥


👈ובקטע החיצוני...כי פשוט אי אפשר בלעדיו🙃


תכיני ותעשי עכשיו כמה שיותר כדי שבהמשך יהיה לך יותר סבבה.

את עכשיו במצב שבחסידות אוהבים לקרוא לו 'גדלות מוחין'. אחלה של סיטואציה, יש השראה, יש רצון, יש כוח.  ברגע שתכנסי לתקופה של 'קטנות מוחין' (ההפך מגדלות כן?)יהיה ממש נחמד לשלוף איזה כמה פעולות או אפילו מערכים מהמגירה, להתאים אותם למצב של השבט שלך היום...והופה!💪

קחי את זה רחוק, אם יש לך השראה לזה, אפילו תחשבי על פעילויות קיץ.  תאמיני לי אחרי תקופת מבחנים מרושעת והחום של הקיץ יהיה לך הרבה יותר נוח להרכיב לוח קיץ מחומרים ורעיונות קיימים.


ממליץ שתנסי למצוא לפחות מישהו אחד בצוות שיהיה יחסית קרוב לראש שלך.  לא חייב גם מד"שית שלך. העיקר שלא תרגישי לבד לחלוטין. 


🧐יאללה י'אלופה בואי נדבר עכשיו על הצוות שלך...


👁️ עין אחת פנימה של ביקורת עצמית (בונה כן?).


לפני שמדברים על הצוות חשוב לחשוב אולי קודם הבעיה אצלנו??🤔


❓לפני הכל...אולי אני בעצם עושה עליהם פוזות? 

חברה רגישה תזהה חוסר אוטנטיות והרבה פעמים היא תגיב אליה בזלזול (מה לעשות? בני אדם דורשים אמת)


❓עוד שאלה, האם אני מנגישה את עצמי כמו שצריך? 

יכול להיות שאני הכי אוטנטית שיש אבל אני לא יודעת איך להנגיש את זה.


❓שאלה אחרונה, האם אני חברה של הצוות ביום יום? 

ברור לנו שאם את חברה של הצוות ביום יום אז יהיה להם גם הרבה יותר קבלה לדברים שתעשי. תיזמי יציאה לפקל קפה ביער או בגבעה הסמוכה, ערבי גיבוש עם וופל בלגי מפנק ככה עם ימבה סירופ משו טוב😋 וכל דבר שתחשבי עליו.


שמעי, בתור מפקד בטירונים היו לי שני סוגים של חיילים "צהובים".

הסוג הראשון היה הסוג שלא מצליח לענות נכון על שלושת השאלות האלה.  המחלקה לא אהבה אותם והם אף הורידו את הרמה במחלקה.

הסוג השני, של חבר'ה שידעו לענות על השאלות האלה.  לא רק שהמחלקה התלהבה עליהם, הם גם הצליחו להעלות את הרמה של המחלקה בכמה רמות.💥💥


👁️עין אחת החוצה מסתכלת על הצוות


לפני שתצליחי לדעת מה לעשות קודם תביני מאיפה היבשות נובעת.


האם מדובר בעצלנות? אולי סתם הקורונה מעיקה? יש סיכוי שהצוות טיפה בשוק מהתפקיד? אולי יש ביניהם כאלה שעושים פוזות? יש סיכוי שהם פשוט רוצים לחלק את הזמן שלהם במקומות אחרים?


לפני הכל תקבלי את המקום שלהם. למשל, יכול להיות שמישהו לא רוצה להשקיע בהדרכה כי חשוב לו הלימודים. אולי אני לא אסכים עם זה אבל בהחלט זאת טענה שעומדת, בטח אם הוא עומד בהתחייבויות הבסיסיות שלו כמדריך.


קודם כל תנסי ליצור מצב שהסניף בכללי והישבצים הם מקום שכיף להגיע אליהם. צ'קלוק בישב"צ תמיד ירים את האווירה🍕


תארגני ערב מדריכים שישים דגש על החשיבות של להיות מדריך.  אצלנו הגיע אדם מדהים בשם 'אמיר אוחנה'  שסיפר איך סניף בני עקיבא שלו פשוט מאוד הציל את החיים שלו והקנה לו ערכים שלא היה מקבל בסום מקום אחר, והכל בזכות מדריך אחד שהשקיע טיפה מעבר לפעולה בשבוע.


במקרים קיצוניים את יכולה לבקש מהקומונרית שתשוחח עם  מדריך שלא תופס מספיק אחריות על החניכים שלו.


קיצר, באמת מקווה שתצליחי בהכל, ושתזכי לתת בראש😎💪


יאש אהרונוף

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.