איך אפשר לחיות עם געגוע? מבלי לשקוע..
אהלן אז ככה, יש לי מדש בעייתי. לא מה שאתם חושבים, אני מתכוון ממש בעייתי. מעבר ללא להשקיע, לא להיות מעורב, ולא להראות שום עניין בהדרכה עצמה אלא רק במסביב (החבר'ה בצוות וכו'), גם מזיק באופן אקטיבי לחניכים עם הערות גסות, קללות ובכללי דוגמא אישית על הפנים. בוא נגיד שהוא עשה כמה דברים בחייו שלא בדיוק יקנו לו גן עדן ובאופן כללי הוא די מנותק מחיי דת(לא באופן חיצוני ברור, עדיין הולך עם כיפה, אבל מכמה דקות שיחה עם הבן אדם זה מאוד ברור) אני מרגיש שעם כמה שאני משקיע בהדרכה, ואני משקיע המון, הוא פשוט גורר את כל השבט אחורה ומסוגל למחוק שבועות של התקדמות בהערה אחת, במיוחד שהחניכים שלנו צעירים מאוד וסופגים טונות של דוגמא אישית. בלית ברירה ניסיתי לדבר עם הקומונרית על סיום התפקיד שלו אבל היא רמזה לי שזה לא בשליטתה ופשוט להמשיך לחרוק שיניים. אני ממש מרגיש שאני לא מסוגל להמשיך ככה יותר. מה עושים??