ש. שלום ותודה רבה, (וסליחה על הטרחה) יש משהו שאני מרגישה כבר תקופה ארוכה... משהייתי קטנה היו לי קשיים חברתיים, הייתי ביישנית, וכל חברה שנכנסה לי ללב בסוף עזבה אותי. לאט לאט חשבתי שזה הסתדר, כי יש לי קבוצת חברות. אבל אני פתאום קולטת שאף פעם לא היה לי טוב איתן. הרגשתי שהקשר שלי איתן חלש ממה שהוא ביניהן, וגם לא אהבתי את זה שהן קצת מדרדרות אותי לערכים לא טובים. הרבה פעמים הרגשתי בודדה גם כשאני איתן. אני מרגישה הרבה שיש מצבים שאני מוכנה להתמסר בשבילן והן הרבה פחות רואות אותי.... אני לא רוצה לעזוב את החברות כי אני לא רוצה להישאר לבד.. שזה מה שהכי מפחיד אותי, כי אני לא טובה בקשרים חברתיים. ולפעמים כן כיף איתן. אני מרגישה שאני צריכה יותר מזה, שיראו אותי גם. אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי מהבחינה הזאת.
ש. אני בנאדם שלוקח דברים קשה, כזה מנתחת כל מה שאומרים ואפילו היחס קטן ביותר, מה אפשר לעשות? ואם יש לכם פתרון לעוד נקודה- אני לא מתכתבת בקבוצות גדולות בוואצאפ, תמיד מתפדחת וכזה וגם בכללי עם בנות אני לא כל הזמן מתכתבת. מה זה אומר עליי? רע או טוב? תודה ממש!!