ש. שלום! השאלה שלי קצת מורכבת מקווה שתבינו:) אנחנו 5 ילדים.. אני הרביעית ואחותי הקטנה בכיתה ז'. מה אני אגיד.. היא כל היום בוואצטאפ עם חברות (דיבורים הכי שטחיים שיש) רואה קליפים ביוטיוב סתמיים ואפילו לא ממש טובים.. וזה מגיע למצב שאין לה תחביבים מעבר לוואצטאפ וללקבוע עם חברות.. מאד עצוב לי לראות אותה ככה.. היא באמת לא מפסיקה. כל היום במחשב.. העלתי את הנושא מול ההורים וגם להם אין כח להלחם איתה על זה.. זה גם מגיע למצב של דיבור מאד רדוד מצידה.. היא תבוא לספר לי או להראות לי איזה משהו סתמי שחברה שלחה לה, או איזה סיפור רדוד כזה שקרה לחברה לה.. קיצור באמת אין לה תחביבים.. באמת קשה לי להבין אותה, כל הזמן אני מעירה לה, שתפסיק להתנהג ככה וכו'... כי זה מאד מאד מפריע לי.. היא בסופו של דבר אחותי והיא חשובה לי - זה בדיוק הסיבה שאני דואגת..אבל בגלל כל השיח הזה שיש בנינו (כמו שתיארתי למעלה) אני מגיבה בצורות כמו: למה את לא יכולה לספר לי עלייך", "זה לא רדוד בעיניך?" ודברים כאלה.. אבל הדברים האלה גורמים ליחסים קרירים בינינו.. אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות.. מצד אחד אני לא רוצה לשתף פעולה עם השיח הזה שלה והתרבות הזאת ומצד שני אני לא רוצה לאבד קשר איתה.. (ובאמת כמעט כל דיבור שלה איתי הוא על דברים שטחיים כמו סרטונים, הודעות וכו..) ולפעמים אני מנסה לפתח איתה שיחה עמוקה יותר אבל היא פשוט לא שם.. מה לעשות?
יש לי מצפון ממש גדול נגיד אם אחותי תעצבן אותי ואז אני לא אסכים לה במחשב שלי כדי ללמוד למרות שתכלס כרגע אני לא צריכה את זה ללימודים אז אחרי זה כשאני אראה שהיא מסתבכת עם המחסן השני אני ארים עליה וארצה להביא לה אבל אני כועסת עליה אז זה מעצבן אותי שאני רוצה לביא לה. וזה פשוט משגע אותי מלאאא פעמים כי מצד אחד אני כועסת על מישהו ולא רוצה לעזור לו מצד שני אני מרחמת עליו ואני לא יודעת מה לעשות😖😩 מין וגיל: בת 16.5