ש.אהלןן!! דבר ראשון ממש ממש ממש תודה על הפרוייקט!! אתם פשוט עושים עבודת קודש! אז ככה, אני בכיתה י, וב"ה יש לי חברות והכל טוב. אבל לפעמים אני מרגישה מובכת בכל מיני סיטואציות ולא נפתחת עד הסוף. וזה נורא מעצבן אותי כי אני באמת רוצה להפתח איתן כי הן חברות שלי, ואני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה.. זה כאילו יש לי מחסום של בושה שאני פשוט לא יודעת לעבור.. אשמח לעזרה(:
איך נותנים כבוד לאנשים שגדולים ממני ואני צריכה לכבד אותם, אך הם מתנהגים יותר כמו חברים. (מדריכות וכו'...)??
האם ישיבה גבוהה/מכינה/ישיבת הסדר באמת כל כך חשובה בשבילי? אני אדם דתי שעומד לפני גיוס. תמיד התכוננתי לצבא ולשירות משמעותי, ראיתי בזה מטרה חשובה. אבל עכשיו שאני מגיע לסיום התיכון והמועד של הגיוס מתקרב חברים שלי והמורים אומרים לי ללכת ל"הכנה" כלשהי לפני הגיוס, אני יודע שאני לא אתפתה למקומות אחרים, כי אני מכיר את עצמי, ואלה הגבולות שלי, האם הגיוני שבנאדם דתי שמתגייס בלי הכנה מישיבה/הסדר/מכינה, פשוט יהפוך לאדם חילוני? אני מאמין שלכולנו יש גבולות ואם אתה רוצה אתה תשמור על עצמך לא משנה מה.