ש.
האם ישיבה גבוהה/מכינה/ישיבת הסדר באמת כל כך חשובה בשבילי? אני אדם דתי שעומד לפני גיוס. תמיד התכוננתי לצבא ולשירות משמעותי, ראיתי בזה מטרה חשובה. אבל עכשיו שאני מגיע לסיום התיכון והמועד של הגיוס מתקרב חברים שלי והמורים אומרים לי ללכת ל"הכנה" כלשהי לפני הגיוס, אני יודע שאני לא אתפתה למקומות אחרים, כי אני מכיר את עצמי, ואלה הגבולות שלי, האם הגיוני שבנאדם דתי שמתגייס בלי הכנה מישיבה/הסדר/מכינה, פשוט יהפוך לאדם חילוני? אני מאמין שלכולנו יש גבולות ואם אתה רוצה אתה תשמור על עצמך לא משנה מה.
ת.
אהלן אחי!
נגעת בנקודה חשובה מאוד וחשוב שתדע שכולנו עומדים בצומת הדרכים הזו לכן חשוב לעצור רגע ולהתבונן (חשוב להדגיש: שנינו עדיין לא שירתנו בצבא אז אין לנו עדיין את הניסיון המעשי כדי להעיד ממנו אבל התשובה הבאה נובעת משיחות עם אנשים ומחנכים שכן עברו שירות וכן הכווינו אנשים לשירות).
יש מצב ששמת לב לזה, אבל המסגרות שהאדם חי בהם עד שהוא מגיע לעולם בחוץ/לצבא (חיים בבית, לימודים בתיכון, לא חושבים יותר מדי לעומק ולעתיד) הן מסגרות שבדרך כלל לא מותאמות לפיתוח האישיות אלא מתמקדות במטרות אחרות. כש"יוצאים לעולם" אנחנו מתחילים להתפתח בכיוונים נוספים ומתייחסים להרבה עניינים בצורה אחרת🧐.
המציאות מוכיחה (וגם צה"ל בשנים האחרונות מכווין חבר'ה חילוניים למכינות קד"צ חילוניות) שרוב החבר'ה הדתיים מעדיפים לעבור הכנה לפני המעבר לעולם שבחוץ (במקרה שלך, הצבא), למה?
בהכנה הזו האדם לומד להכיר את עצמו יותר, לומד מה הוא באמת רוצה, מפתח בעצמו יכולות שלא הכיר וכך הוא נעשה מוכן יותר💪🏽. כלומר, במסגרות ההכנה השונות האדם מכיר את עצמו ומפתח את האישיות שלו (חוץ מלימוד התורה שכמובן גם הוא חשוב ביותר).
המציאות שבה אתה חי כעת היא אחרת ממה שתחווה בהמשך, וההכנה בונה אותך לקראת המציאות המאתגרת. עד עכשיו חיזקת והתאמנת על כושר פיזי - עכשיו הגיע הזמן לחזק את הכושר המנטלי והרוחני😜
לאדם שלא עבר הכנה עלול להיות קשה - שגרת החיים היומיומית, ובטח בצבא שבו שגרת החיים עמוסה עוד יותר, שוחקת את הרצונות שהאדם בא איתם, ומאידך גורמת לו לגלות נטיות והעדפות שהוא לא נתן להם משקל קודם לכן.🤗
חשוב להדגיש, ההכנה חשובה מאין כמוה, אבל היא לא מבטיחה שלא תשתנה. ההכנה מחזקת את היסודות והאישיות אבל לא נותנת הגנה מוחלטת, בדומה לחיסון מפני מחלה💉. חיסון לא מונע את הפגיעה אלא מפחית את הסיכויים לחלות, בכל מקרה צריכים להיזהר.😷
דבר נוסף חשוב: כתבת שאתה מכיר את הגבולות שלך. בעולם התורני והמוסרי הגבולות הן ההלכות. חלק מההכנה האישית שלך צריכה להתמקד בהתמחות בהלכות שבהן אתה עלול להיתקל במהלך השירות הצבאי.
גם אדם שבא "דתי מהבית" ולא קיבל את ההכנה האמונית, הרוחנית וההלכתית הדרושה עלול למצוא את עצמו בסופו של תהליך פחות מחובר. הרמח"ל במסילת ישרים בביאור מידת הזהירות מדמה את האדם שלא עוצר לרגע לחשוב ולהתכונן לקראת המטרות והשאיפות שהוא בא איתם מהבית ל"סוס שוטף במלחמה...", הדימוי כאן הוא לסוס מלחמה שהיו שמים לו לוחות ליד העיניים שהיו מצמצמות לו את שדה הראיה וכך הוא לא יכול לראות ימין או שמאל אלא הוא מרוכז כל כולו במלחמה בלי להבין שהוא רץ לתוך האויב שבא מולו בחנית שלופה ובחרב משוייפת ובעצם הסוס היה רץ לאבדון שלו...😵 האבדון של הסוס הוא פיזי, האבדון של האדם שלא מתבונן הוא רוחני על פי הרמח"ל. מהדברים האלה אנחנו רואים עד כמה ההתבוננות וההכנה חשובה.
הירושלמי כותב: "יום תעזבני ימים אעזבך", כלומר אדם שבא דתי אבל בעקבות העומס וחוסר ההכנה עוזב באופן זמני - לא יחזור לאותו מצב, המצב לא קופא, אלא הקב"ה אומר לו: "ימים אעזבך". יש למאיר אריאל אחלה שיר על זה, ממליץ ממש, השיר נקרא "נשל הנחש"🐍.
ממליצים בחום שתמצא בוגר צבא לשאול אותו בפירוט מה דעתו, אנחנו בטוחים שהוא ייתן לך תשובה שתשקף את המציאות ותבהיר לך באמת מה אתה מעדיף.
שיהיה בהצלחה!
מוזמן לשאול שוב בכיף🙌🏼
מקווים שעזרנו,
יצחק וחננאל:)