אהלן אני נמצא בישיבה כלשהי וכל פעם שאני מגיע לישיבה (זה פנימיה) אני מרגיש כאילו לא בטוח שזה המקום שטוב לי להיות בו. אני אפרט למה, גם בגלל חברים יש לי בערך 10 חברים טובים שאיתם אני רוצה הזמן ושאר המחזור הם ילדים שאני לא כל כך מתחבר אליהם וגם מבחינת הישיבה עצמה זה מרגיש לי קצת לוחץ מבחינה דתית . גם מלחיץ אותי שאם אני אעבור יהיה לי קשה להתרגל לישיבה אחרת. תודה רבה על הפרויקט!! בן 16
האם ישיבה גבוהה/מכינה/ישיבת הסדר באמת כל כך חשובה בשבילי? אני אדם דתי שעומד לפני גיוס. תמיד התכוננתי לצבא ולשירות משמעותי, ראיתי בזה מטרה חשובה. אבל עכשיו שאני מגיע לסיום התיכון והמועד של הגיוס מתקרב חברים שלי והמורים אומרים לי ללכת ל"הכנה" כלשהי לפני הגיוס, אני יודע שאני לא אתפתה למקומות אחרים, כי אני מכיר את עצמי, ואלה הגבולות שלי, האם הגיוני שבנאדם דתי שמתגייס בלי הכנה מישיבה/הסדר/מכינה, פשוט יהפוך לאדם חילוני? אני מאמין שלכולנו יש גבולות ואם אתה רוצה אתה תשמור על עצמך לא משנה מה.
1922.א מתלבט בין מסלול עתודה למכינה/ישיבה ש שלום לכם, קודם כל יישר כוח! באמת שהמיזם הזה מטורף ואני בטוח שהוא עוזר למלא בני נוער! אני חושב שהחלטתי די מהר שאני רוצה להיות עתודאי במסלול "צמרת" (רפואה ), ואני עושה פסיכומטרי בכיתה י"ב על חשבון שבו"שים שהייתי אמור ללכת אליהם, ככה שאני לא בטוח אם הבחירה הפזיזה הזאת טובה עבורי כי מצד אחד אני רוצה מאוד להיות במסלול הזה כי זה תחום שאני מאוד אוהב, מצד שני אני רוצה לבנות את עצמי ואת האישיות שלי ולהגיע מוכן לחיים ואני לא יודע אם שנה במכינה או בישיבה יספיקו. ת. שלום לשואל היקר! כל הכבוד על הכנות עם עצמך והרצון באמת לבנות את עצמך בצורה איכותית! לדעתי, השאלה שצריכה להישאל קודם כל היא מהי מטרתי העיקרית, בהתלבטות הספציפית הזו ובחיים בכלל- האם הרצונות האישיים שלי, מה שנראה לי הכי טוב, הקריירה הכי מצליחה (ואני ממש לא אומר שזה הצד בהתלבטות שלך אלא לסוגי התלבטות שיכולים לעלות בכללי), או שמטרתי קודם כל היא לעשות את רצון ה', למלא את שליחותי וייעודי בעולם כיהודי עובד ה', ומתוך זה אני אראה מה הכשרונות שנתן לי הקב"ה, מה הדברים שמתאימים ונכונים לי. בעצם בשורה התחתונה יכול להיות שהבחירה תהיה אותה הבחירה, השאלה היא רק מה המניע שלה- אני או הקב"ה. זה בכלל לא אומר לוותר על המסלול שאותו אתה רוצה, אלא להפך- זה אומר לעשות אותו, אבל עם הרבה יותר רבאק ותחושת שליחות. בהקשר ששאלת- אני לא בקי מספיק בפרטים, מהיכרות של כמה חברים זה אפשרי ללכת לעתודה גם אחרי כמה שנים בישיבה, אבל בכל מקרה, אני ממליץ לך לשבת עם עצמך ולחשוב מה נכון מצידי כיהודי עובד ה' לעשות כעת, מה יותר חשוב לי לטווח הרחוק- המסלול והתפקיד ה"נחשק", או- אני, האישיות שלי וכל מה שכלול בה, וגם/ממילא התפקיד שלי. מה נמצא במקום הראשון, מה העיקר ומה מתווסף אליו ומגיע מכוחו (והוא לא טפל בכלל!). ממילא השאלה אולי תקטן קצת, כי אם ברור לי שהאישיות שלי היא העיקר, שאם בשנים האלו שאני מתפתח ולומד הרבה אני אבנה את האישיות שלי בצורה טובה, עמוקה ויסודית - זה ישפיע לי בכמות ובאיכות על הרבה מחיי, בכל צומת חשובה יותר או פחות, זה ישפיע על ההתנהגות שלי בכל מקום שאהיה בו, על המשפחה שאני רוצה להקים ולגדל- זה יפגוש אותי (כמעט) בכל מקום במשך החיים. ולכן חשוב לשבת עם עצמי, בכנות ופתיחות, אפשר להיעזר אם צריך באדם חיצוני שגם מכיר אותי בצורה טובה- חבר, אבא אמא, מחנך וכו' ולחשוב מה העיקר מבחינתי, האם השנה+ בישיבה/ מכינה יתרמו לי, מה יותר חשוב לי- וזה לא חייב לסתור זה את זה, מה מטרתי בחיים בכללי- ועפ"ז להחליט. כמה נק' 🪁 כתבת "בחירה פזיזה" ואולי כדאי באמת מצד עצמך- בלי קשר לשנה מכינה/ ישיבה- לשבת שוב ולחשוב, לשקול את הדברים לכאן או לכאן, להתייעץ עם דמות מבוגרת שאתה מעריך- הורים, מחנך, יועץ וכו' ולשאול אותה את דעתה על הבחירה הזו, לשמוע, לפתוח כיווני חשיבה, בסוף כמובן- ההחלטה היא שלך. 🪁 בהתלבטות אם ללכת לישיבה/ מכינה חשוב לזכור שבכללי, עצם זה שתלך ל'מוסד תורני' יאפשר לך גם בהמשך- בכל מסלול צבאי שתהיה- את הקשר וה"בית הרוחני" לחזור אליו, רבנים להתחזק ולהתייעץ איתם, דבר שמוסיף ונותן המון! 🪁 אני לא חושב שהפחד מקלקול היא הסיבה שצריכה (בעיקר) להניע אותך, אבל בהחלט צריך להיות מודע למצב כיום שבו האווירה באוניברסיטאות היא חילונית למהדרין, מצב שמקשה מאוד לשמור על רמה רוחנית גבוהה ומדרדר רוחנית הרבה חבר'ה טובים ואיכותיים, ולכן הצורך להגיע למקומות כאלו עם אישיות חזקה ובנויה חשובה פי כמה. 🪁 על הצד גם שתחליט ללכת ישר למסלול העתודאי- בעיקר לפני ישיבה, אבל גם אחריה- תשים לב שקיבלת על עצמך משימה גדולה, להיות עובד ה' במקום שלך עם כל מה שזה כולל. מצד עצמך- חשוב לחזק ולהעמיק את הקשר שלך לקב"ה ולתורה. ומצד הסביבה - להיות דמות של יהודי, דתי, עובד ה' שמאיר את הסובבים אותך. זה לא פשוט, אבל אפשרי בהחלט. סומך עליך!! שיהיה לך בע"ה הרבה בהצלחה בכל דרך שתפנה אליה, שהקב"ה יעזור לך לבחור את הבחירה הנכונה בקלות וגם לשמוח בה! בכל מקרה, אם התשובה לא עזרה, מוזמן בשמחה לשאול ולדייק שוב. אין עליך! 😇 יהודה.
אני במהלך של בחירת ישיבת הסדר ואני לא יודע לפי מה להחליט איזו ישיבה הכי מתאימה לי...תוכלו לייעץ לי איך לבחור נכון?
שלום. קשה לי ממש, אני לא אדם הכי חברותי שיש (ואני רוצה להיות..) אבל בכל זאת יש לי קצת חברים (ואנחנו לא חברים כל כך טובים ברמה של לצאת ביחד לבילויים וכדו..). למדתי בישיבה תיכונית ללא פנימייה ולכן אני מרגיש שיש לי רק חבר אחד שהוא באמת חבר טוב שאני סומך עליו והכל וגם נמשיך להיות חברים כל החיים. התחלתי השנה ללמוד בישיבת הסדר, ועכשיו אחרי זמן מסוים בישיבה אני מרגיש שאין לי באמת חברים טובים. לכולם בערך יש כבר את "החבר'ה" שלהם ושהם הרבה זמן ביחד (ברור שהם יהיו וימשיכו בעתיד להיות חברים טובים ואני מקנא בזה) ואני מרגיש יחסית בודד, אני לא מרגיש שאני חלק מהחבורות בשיעור, אלא דיבורים כאלה עם חברה מידי פעם וזה קורה רק כשאני יוזם. לאור הדברים לעיל לא כל כך משתפים אותי בדברים שעושים או קובעים. מה אני אמור לעשות? איך אפשר להשתפר בקטע החברתי הזה ולהתמזג בקבוצה מסוימת וליצור חברים טובים? כי אין לי חברים טובים בכלל מלבד אחד וזה ממש קשה לי כי חשבתי שפה המצב ישתפר. אני מרגיש נורא בודד, מה לעשות?
ש. הבנתי שאי אפשר להיות בצנחנים או קומנדו או סיירת וללמוד בישיבת הסדר זה נכון ואם תוכלו בבקשה לפרט יותר על מסלולים שמשלבים את זה עם לימוד תורה משמעותי ושירות משמעותי
ש. היי, קודם כל המיזם הזה נפלא, ורק לפני שבוע נכנסתי, וכבר אני יכול לראות ישועות על פני שאר בני הנוער עם השאלות והבקשות שלהם. אשריכם! אני לומד בישיבה תיכונית כעת. לאט לאט אנו מתקרבים אל עונת השבו"שים. ואיתה באים כל הספקות ,השאלות, הרצונות, השאיפות.. אשמח אם תעשו לי קצת סדר בראש. מאוד קריטי, ובטוח שגם לשאר התיכוניסטים ששואפים להגיע למקום הנכון והטוב ביותר בשבילם. מה זאת אומרת סדר? מה אמור להיות סדר העדיפויות הנורמטיבי על פני כל נער ישיבה.. איזה מסלול הכי מומלץ לעשות, בין אם זה ישיבה, מכינה, או צבא. מה יבוא קודם. וכו'. בנוסף לכך, יש לי את הפחד של ההגדרה הזאת - דוס, מורעל, בחור לעניין ועוד.. לא מבין את דרך ההתייחסות של החברים, אל שאר החבר'ה שאולי הלכו לדרך קצת משונה מהשאר. אשמח לעזרתכם. תודה רבה ומועדים לשמחה! בן 17
ב"ה התחלתי ישיבת הסדר. כן, סוף סוף הגיע הזמן הזה. תקופה חשובה מאוד ובעלת חשיבות להמשך כל החיים. הבעיה היא שאני מרגיש אבוד, אני מפוזר ולא מבין את העיניים. לא יודע איך להסתדר, לא יודע איך להתקדם, לא יודע מה לעשות. אני מרגיש שאני מוגדר. לא יודע להגדיר את התכונות שלי, השקפות עולם שלי וכו'. איך אני מציב את המטרות שלי ועומד בהם? איך אני יכול לבלוט בישיבה? אחת הבעיות שלי היא שאין לי מספיק אומץ וגם אני לא יודע איך לשבת עם עצמי ועל מה לחשוב מרוב שיש כ"כ הרבה דברים. ושוב, תודה רבה! בן 18