בייניש, לומד בישיבה, דוס רציני, מקפיד על קלה כחמורה. ובכל זאת, לפעמים מרגיש לי שאני חילוני עם כיפה. כלומר, עם כל המצוות, אפילו מצוות לב כמו אהבת ה', אני בסוף בדיוק כמו חילוני. אותם דברים מעניינים אותי (ספורט, פוליטיקה, סרטים), וכמה שהתורה נכנסת שם היא בתור דבר נוסף. אתם חושבים שאפשרי להיות עבד ה' באמת, אדם שכל העניין שלו, כל מטרת החיים שלו היא לעבוד את ה'? או שבאמת מה שמצופה מאיתנו זה להיות כמו כולם רק עם התורה והמצוות
בזוגיות זה משנה מי יותר מבוגר? האשה או הגבר?
חג החנוכה מתקרב, החג הקדוש כלכך שבו התרחש נס גדול לעם ישראל. האמת היא שאני לא מרגיש ומתחבר כלכך לחג הזה. סה"כ סופגניות, סביבונים ומסיבות חנוכה של המשפחה זה מאוד נחמד אבל אני לא מבין את החשיבות של החג הזה.
איך מצליחים לגייס כוחות ללמוד תורה במהלך היום? איך בוחרים מה ללמוד מתוך כל התורה הגדולה?