ש. כבר הרבה הרבה זמן שאני עובדת על הכעס וב"ה ממש השתפרתי..עכשיו הבעיה שלי היא הפוכה, אני מרגישה הרבה פעמים שבגלל שאני נמנעת מלכעוס אז אני שומרת דברים בבטן וזה לא כיף...אין לי בדיוק שאלה אבל אשמח לעצות וכו'
ש. שלום(: תודה רבה על הדבר הגדול הזה, באמת מטורף. בשביל ההקדמה חשוב לי לומר שאני ממש אדם שיודע להעריך דברים שעושים לי או שמביאים לי ודווקא בגלל זה יש משהו שממש מפריע לי. כל פעם שאני רואה מישהו שמקבל משהו, או שעושים בשבילו משהו והוא רואה את זה כמובן מאליו זה גורם לי לכעוס עליו מאוד. אפילו אם מישהו רק יבקש משהו בלי להגיד בבקשה או תודה זה מרתיח אותי. אני מודעת לזה, אז אני כן מנסה להגיב בצורה יותר רגועה אבל לפעמים זה מגיע למצבים שאני כבר ממש לא שולטת בזה.. זה די מתסכל, כבר תקופה ארוכה מאוד.. אשמח לעצות(: תודה רבה!
ש. הייתה פה שאלה על זה שבנות הן לא מובנות.. בדיוק כמו שבנים מסתבכים איתנו גם אנחנו איתם.. זה מרגיש לי כאילו גם הבנים כל כך לא מובנים.. בן הזוג שלי קנאי אליי והוא לפעמים מתעצבן אם הוא חושב שיש קרבה ביני לבין מישהו אחר(זה לא קורה) הוא מתעצבן אם הוא רואה שמישהו אחר דואג לי או אכפת לו ממני הוא מתעצבן מכל דבר קטן, אם הייתה סיבה באמת שלא היה לי אכפת .. אבל זה שיש גבר אחר שדואג לי אומר משהו? יש לו בכלל ממה להתעצבן? כנראה שיש אם הוא מתעצבן, הוא בכל זאת בן ומבין את בני המין שלו יותר ממני...מישהו יכול להסביר לי בבקשה מה לעשות? אני לא יודעת מה זה אומר לחצות קו מבחינתם (הבנים), כי שהוא מתעצבן על משהו (למשל שמישהו דואג לי)אני לא מבינה מה הבעיה פה.. ממש ממש מנסה להבין מה עובר לו בראש... תודה לכם. בת 18