אוף. נמאס לי. אני בת שירות שהתחילה השנה ופשוט נמאס לי. נמאס לי שמכניסים לי תפקידים שלא שייכים לי אבל אני חייבת להשלים שעות כי להיות עם חניכים בזום זה לא מספיק שעות ולא אין עוד דברים אחרים לעשות. נמאס לי שמפילים עלי את העבודה השחורה. נמאס לי שאנשים במיוחד מבוגרים "מבינים אותי". לא אתם לא!!! יש לי אשכרה שנתיים שבחיים שכולם חולמות עליהם ושלי פשוט נהרסו. אני מנסה לחשוב חיובי, להבין שזו התקופה ואולי לשם זה הגעתי אבל פשוט.. אין בי כוחות. כיתה י"ב שלי הלכה לפח. אני עוד סוחבת איתי. תכננתי את הפרויקט הגדול של חיי במשך 3 שנים ושבוע לפני קורונה. התרסקתי כל כך באותה תקופה. אני לא רוצה ששוב אני אעבוד על פרויקט גדול ואשקיע את כל כוחותיי כשסגר יכול לבוא לי על הראש ולצחוק עליי. הבנות בדירה שלי אופטימיות מידי ומקבלות את המצב. אני אחת היחידות שעוד נלחמות ועוד מהסטת רוצות להיות משמעותית אבל הבנתי שפשוט יצא לי כל הרוח המפרשים. גם אם אקבל משהו עכשיו אני כולי מיואשת. ורוצה לבכות. כל יום כי אני לא מסוגלת מהאכזבה שיש בי. הצילו?
ש. שלום!! תודה לכם על הזכות לשאול שאלות! אני יחסית גדולה וזה כיף המקום הזה שיש לך מקום לשאול בצורה אמיתית ואנונימית. ממש מעריכה!! קדימה לשאלה...אני רוצה לעשות שירות בזיכרון מנחם. שמעתי מכמה בנות שזה מקום מדהים!! אבל בנוסף שמעתי שזה גם קצת אגרסיבי ומתיש...ואני ממש ממש מתלבטת כי זה מה שמעסיק אותי בימים- שבועות האחרונים. כי מצד אחד אני ממש רוצה לתת מעצמי הרבה, להרגיש שאני תורמת לעולם!! אבל מצד שני זה ימים ארוכים ומתישים...אשמח לעצות שלכם האם לעשות שם או לא..? ואני עוד יותר בלחץ כוח המיונים מתחילים ממש עוד מעט ואני ממש מוטרדת אם ללכת לשם/ לא. כמו שפירטתי יש 2 צדדים למטבע- היתרון וחיסרון...ואם מתאים לכם אשמח שאם יש לכן משהיא שעשתה שם שירות אשמח שהיא תכתוב לי כמה מילים או אפילו תשאיר לי מספר... אשמח בבקשה שתענו כמה שיותר מהר כי כמו שאמרתי המיונים ממש מתחילים בשבועות הקרובים... תודה מכל הלב!! אתם ענקים ושפיצים ממש!!
ש. היי, קודם כל יישר כח על הפרוייקט המדהים. שנה הבאה אני חושבת על שירות לאומי, אחת האופציות שלי כרגע היא שירות בבית חולים (כסייעת אחות), בית חולים זה לא מקום בטוח, זה מקום עם מחלות שחלקן מידבקות (ובתקופת הקורונה זה אפילו יותר מסוכן). השאלה שלי היא- אם אני אבחר לעשות שם שירות לאומי, זה לא סותר את הפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"? (כי אני עלולה חלילה להידבק). בת 17
ש. היי, אני בקשר עם מישהו שגדול ממני בשנה, הוא בשיעור א ואני שמיניסטית. כשהוא היה שמיניסט הוא התלבט בין 2 ישיבות ואחרי שסגר בישיבה אחת הוא שיתף אותי שאני אחת מהסיבות שהוא סגר שם כי הוא רצה להיות קרוב אליי כדי שנוכל להיפגש הרבה. זה קצת הלחיץ אותי כשהוא עשה את זה כי אני לא בראש של להתחתן עכשיו אני רוצה קודם לעשות שירות לאומי וכו' וגם מפחיד אותי קצת שהוא קיבל החלטה כזאת שמי אמר שבכלל נישאר ביחד, אבל לא אמרתי כלום כי הוא כבר החליט. עכשיו אני מתחילה את החיפוש לקראת שירות לאומי ואני לא יודעת מה לעשות. עוד אין לי כיוון כ"כ לתקן שאני רוצה אבל מפחדת שאני ארצה ללכת למקום רחוק יחסית ואז זה יהיה אולי קצת לא בסדר מצידי אחרי שהוא סגר קרוב אלי. אני יודעת שזה לא אמור להשפיע ושאני יכולה להתייעץ איתו על זה ולדבר איתו על זה אבל זה ממש יושב עלי ואני אשמח לעצה:) ממש תודה! בת 17
היי שבוע טוב, התחלתי השנה שירות לאומי, הגעתי למקום באמת טוב מכל הבחינות ומעל למה שציפיתי, אבל מרגיש לי שאני לא מספיק תורמת ומוציאה את הכוח אל הפועל. אני שומעת מחברות שלי שאצלם אינטנסיבי ממש והן עושות שליחות מדהימה. ואני לא יודעת לגבי עצמי, אני מרגישה שאולי השנה תהיה לי פספוס.. אמרו לי שזה רק תחילת שנה וקורונה אז הגיוני אבל עדיין זה מטריד אותי כי אני רוצה לעשות יותר.. האם זה באמת המקום שלי? תודה מראש:)
ש. אהלן, ותודה רבה על המקום לשאול!!! אני שמיניסטית, והדיבור על שנה הבאה הולך ומתקרב.. רוב הבנות אצלנו באולפנא בדכ עושות שירות ורק אז מדרשה(מי שרוצה מדרשה כמובן:). פחות מקובל אצלנו קודם מדרשה ואז שירות.. רציתי לברר על יתרונות וחסרונות של הדברים.. כי מצד אחד יש את היתרון בשירות קודם, וגם זה חלק מהאווירה ומה שהאולפנא מכוונת, מצד שני עלתה לי מחשבה שאולי כן יהיה לי טוב קודם שנה של בירור ורק אז לצאת ולתרום למדינה.. ויש גם את הצד שבדכ מה שבאים אליו שני, באים אליו יותר מוכנים.. אז במה כדאי שיהיה יותר בשלות נפשית? מדרשה(ואז הבירור על איך אני רוצה לחיות את החיים שלי יהיה יותר רציני ועמוק)? או שירות(ואז כל התרומה בשנה הזאת נעשת ממקום אחר)? ותכלס אני לא כזה מבינה בזה אז יש מצב שיש עוד כל מיני שיקולים שאני אפילו לא חושבת עליהם🙈 תודה.